אור ברסלב
מלא הרועים חלק א אפשר לצמצם

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

אפשר לצמצם

איסור דרבנן אי מקרי אינו ראוי מדאו'

א

ר' יוסי הגלילי ס"ל אפשר לצמצם אפי' בידי שמים בכורות י"ז רחל שלא ביכרה ויצאו שני ראשיהן כאחד שניהן לכהן דס"ל אפשר לצמצם שיצאו שניהן כא' וקרא כתיב הזכרים לרבות שיהא שניה' בקדושת בכור:

ב

ר"ש סבירא ליה כריה"ג לדעת רב אשי ולדעת רבא ור"פ אין הכרח דלסבור כריה"ג. עיין יבמות י"ט א':

ג

ר' יוחנן לא ס"ל כריה"ג דאמר ביבמות כ"ח א' לא סתים לן תנא כריה"ג ייע"ש וע"ש בתוספות ד"ה לא סתים ובמ"ש שם:

ד

רב חסדא נראה דס"ל כריה"ג דמוקי מתני' דשבועות דף ל"ב כריה"ג יעו"ש ור"י פליג דאזיל לשיטתיה כמ"ש באות הקדום וכן משמע בתוס' בכורות י"ז ב' ד"ה אפשר לצמצם ובתוספות יבמות כ"ח:

ה

ר"ט ור"ע ורבי יוסי ס"ל דאי אפשר לצמצם שיצאו שניהן כאחד אלא הא' יצא תחילה אך בידי שמים מספקא לן שם בש"ס אי ס"ל לחכמים דר' יוסי הגלילי אפשר לצמצם ואף דאסיק שם דאף בידי אדם ס"ל לחכמים דריה"ג א"א לצמצם מ"מ לר"ע ור"ט י"ל דס"ל אפשר בידי אדם וע"ש בסוגיא:

ו

ר' אליעזר ס"ל אפשר לצמצם בכורות י"ח א' ומיהו י"ל דוקא בידי אדם ס"ל אפשר לצמצם אבל בידי שמים א"א לצמצם יע"ש ודוק:

ז

רבא ס"ל לכאורה אפשר לצמצם אפי' בידי שמים מהך דבכורות דף ס' יצאו שנים בעשירי אך ע' בתוס' בכורות י"ז שכתב די"ל דרבא ס"ל א"א לצמצם וע' תוס' יבמות כ"ח שכ' דרבא ס"ל אפשר לצמצם אף בידי שמים יע"ש גם בבכורות לא דחי רק הא דיצאו שנים בעשירי אבל מהך דחולין ל"ח והך דחולין ע' דמשמע משם דרבא ס"ל אפשר לצמצם לא דחי בתוס' אך בתוס' חולין ל"ח דחו הך דזה פירש והך דחולין ע' לא דחי שם גבי הא דבעי רבא הלכו באברי' אחר הרוב דמשמע משם דס"ל אפשר לצמצם אף בידי שמים יע"ש:

ח

רב ורב כהנא דחולין כ"ח ב' דפליגי במחצה על מחצה כרוב ור"פ ור"ה בריה דר"י דעירובין ט"ו ודסוכה ט"ו דפליגי בפרוץ כעומד נראה דס"ל אפשר לצמצם בידי אדם כ"כ התוספות בעירובין ה' ובחולין כ"ח ובבכורות י"ז אך ר"ש מנייביל (כ"כ התוס' בכורות י"ז חולין כ"ח ובתוספות עירובין כ' זה בשם ר' שמעיה) דהנך אמוראי מצי סברי א"א לצמצם אף בידי אדם יע"ש:

ט

רב אשי ס"ל א"א לצמצם אף בידי אדם עירובין ה' ב' וע"ש בתוספות ד"ה וספק דבריהם דמצי סבר אפשר לצמצם בידי אדם ולדברי ר' שמעי' שם בתוס' ס"ל א"א לצמצם יע"ש:

ודוק:

הנה נבאר מקודם פירוש הדברים דא"א לצמצם דדעת רש"י ורמב"ם בפירוש המשנה שם ובחיבורו פ"ה מהלכות בכורות דא"א שיהא שוים ובודאי קדים אחד מהן דעת הר"ר שמעון הביאו התוספות פ"ב דחולין דף כ"ח ב' ובפ"ק דעירובין דף וא"ו כ"כ בשם הר"ר שמעיה דפירוש אי אפשר לצמצם דאין יכולין לברר הדבר אבל יש לספק שמא יצאו שניהם כא' ושמא יצא א' קודם אבל עכ"פ אפשר שיהא שוים אך אין לברר הדבר ואיכא למידק דרבנן דס"ל א"א לצמצם קרא דזכרים למאי אתא בשלמא לדעת הר"ר שמעון דיש עכ"פ במציאות שיצאו שניהם כא' א"כ שבקי לקרא דדחיק ומוקי אנפשיה שאם יבא אליהו ויאמר שיצאו שניהם כא' וכענין שכתבו התוספות בעירובין ק"ו ב' ד"ה פרוץ ייע"ש:

או לדעת הסוברים תפיסה אחר שנולד הספק ג"כ מועיל יש נ"מ שאם יתפוס הכהן לא יוציאו מידו די"ל שיצאו שניהם ושניהם לו דקרא כתיב הזכרים אבל לדעת הסוברים דא"א שיצאו כא' בשום ענין א"כ קרא דהזכרים למאי אתא וע"ק קושי' התוספות בחולין ק"ח ובעירובין ובבכורות שם דאי א"א לצמצם בשום ענין איך פליגי אמוראי במע"מ כרוב כיון דא"א לצמצם ובחידושי חולין ישבתי בפשיטות דפלוגתתם לענין מע"מ כרוב נ"מ היכא דאיכא כחוט השערה יותר ממחצה דלמ"ד מחצה על מחצה כרוב נהי דלא מכשרינן במחצה משום דא"א לצמצם מ"מ בחוט השערה יותר מותר נהי דא"א לצמצם והיה מתחילה פחות ממחצה כחוט השערה מ"מ כיון דכאן חוט השערה יותר ממחצה לפי אומדן דעתינו עכ"פ מחצה מיהו איכא ולמ"ד מע"מ אינו כרוב לא מכשרינן בחוט השערה יותר וכבר יש מחלוקת בזה בין הרשב"א והמרדכי והאגודה דהרשב"א ס"ל דסגי בכ"ש יותר ממחצה והמרדכי והאגודה ס"ל דבעי' רובא דמינכר וראיות הרשב"א בחידושיו מהא דאמרינן מע"מ אינו כרוב כתב משמע דמשהו יותר מותר אינו ראיה דלפמ"ש דא"א לצמצם אף אי מע"מ כרוב לא שרינן אלא במשהו יותר והשתא דאסקינן דאינו כרוב אינו מועיל משהו יותר וצריך ב' משהויין וכן ראיותיו מטריפה אינו ראיה דאדרבה התם אפילו במחצה לא שרינן מטעם דא"א לצמצם והכא אפילו יותר ממחצה לא שרינן מטעם זה דא"א לצמצם וראיותיו מת"כ כמה בין רובו לחציו מלא שער' דבאמת אינו אלא שער' רק דאנן לא ידעינן מהו מחצה דהא א"א לצמצם ולכך צריך שיעור יותר גדול ואפילו מן התורה לא מבעיא לדעת הרשב"א דסמה"ת אסור אלא אפילו לדעת הר"מ דסמה"ת מותר מ"מ באתחזיק מודה דאסור ואשם תלוי יוכיח וכאן אתחזק איסור אמ"ה ואינו זבוח. היוצא מזה דעכ"פ למ"ד א"א לצמצם נהי דלא בעי' רוב הניכר לכל אעפ"כ לא סגי ברוב מצומצם חוט השערה יותר מחצי כדעת הרשב"א רק בעינן שיהא רוב בריוח ולא בצמצום דא"א לצמצם ובהיות כן תמיהא לי על הר"מ דבפ"ט מה' רוצח פסק דא"א לצמצם אפילו בידי אדם ובפ"א מה' שחיטה כ' דסגי בחוט השערה יותר מחצי ואפשר ליישב בדוחק דחצי דכ' היינו בחצי המבורר ולא בחצי מצומצם כיון דכבר סתם לן בהלכו' רוצח דא"א לצמצם וכן לענין טריפות דמכשירין חצי קנה פגום היינו כחות מחצי דבחצי מצומצם י"ל דא"א לצמצם ושמא הוא יותר מחצי משהו:

ואגב שהמשכנו הענין למחלוקת הרשב"א והמרדכי עוד רגע אדבר בזה דנ"ל להביא ראיה לדעת המרדכי דבעינן רוב הניכר ממה דמקשה בחולין כ"ט א' רוב אחד בעוף הא תנינא חדא זימנא ורובו של אחד כמוהו וקשה דילמא אי מרישא ה"א דוקא הרוב הניכר ואתי לאפוקי מא' וב' דתני ברישא לכך תני משנה יתירה רוב אחד בעוף דאפילו רוב מצומצם סגי וגם מה דתני לה בתר חצי אחד בעוף דמשמע כל שיותר מחצי רוב מקרי וא"ל דאכתי ל"ל למתניי' מהא דתני חצי פסול שמעינן דמשהו יותר כשר ז"א דה"א דחצי משמיענו אפי' חצי כ"א:

איברא דגם להמרדכי דס"ל בשחיטה בעינן רוב הניכר קשה מהא דאמר לקמן חולין שם חדא בחולין חדא בקדשים וצריכא דלמה הוצרך לצריכותא דבל"ז לא דמי להדדי דבקדשים הוי רוב מצומצם (כדאמרינן בחולין כ"א א' שנים או רוב שנים ייע"ש וכן לקמן שם דף כ"ג ב' אסיק דבקדשים סגי ברוב מצומצם דכהנים זריזין הן ובחולין בעינן רוב הניכר לדעת המרדכי ובדוחק י"ל כי זה טעם דבקדשים סגי ברוב מצומצם משום וכו'. ע"כ הגה מבנו) משום דכהנים זריזין ול"ג דילמא לא אתי למעבד רובא אבל שיעור הכשר שחיטה ברוב מצומצם סגי רק דבקדשים ל"ג א"כ ממילא בחולין דגזרינן דל"ש זריזין הן וא"ל דאכתי אי הוי נקט חולין דבעינן רוב הניכר ה"א דחיוב שחיטה כך הוא ולא משום גזירה וממילא דאף בקדשים דכהנים זריזין אף עפ"כ בעינן רוב הניכר דז"א דלענין חיוב שחיטה כיון דאיכא רוב סגי ע"כ מטעם דרובא ככולו מ"ל רוב ניכר מ"ל רוב מצומצם ואין הבדל בין מצומצם לניכר רק לענין גזירה אבל לא לעיקר' דדינא אך זה דוחק ע"כ נר' לי שלא כדעת הפר"ח ביו"ד שהוכיח דבחולין ראוי לגזור דלמא לא אתי למעבד רובא מההוא דחולין קכ"ג דשנינן כהנים זריזין הם הא בחולין גזרינן אבל באמת אין זה ראיה שהרי כבר כתב התוס' לעיל דק"א ב' ד"ה אינו מבדיל דהא דפרכינן דלמא לא אתי למעבד ק' דמאי חייס שייך הכא ותי' משום דלראב"ש אסור לחתוך כל הב' ושייך שמא חייס שיתיירא שלא יחתוך כל הב' ועי"כ יצמצם ולא עביד רוב ש"מ דוקא משום הכי גזרינן ואם כן בחולין דאדרבא לכתחלה צריך לשחוט ב' ל"ש הך גזירה כלל:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה