אור ברסלב
מלא הרועים חלק א אות ש שהה כדי לגמור את כולה בק"ש בתפלה

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

אות ש שהה כדי לגמור את כולה בק"ש בתפלה

ריחא מילתא

א

רב חסדא ורב המנונא ס"ל בתפלה שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ברכות פ"ג אך לדברי הרב אלפסי מודו בק"ש ובהלל ובמגילה דאינו חוזר לראש ולדברי הר"ש מקוצי הביאו הרא"ש בפ"ג סי' כ"ג י"ל דמודו היכא דשהה בלא אונס דאינו חוזר לראש רק דהם מיירי במים שותתין על ברכיו כמבואר בגמ' שם והיה מוכרח להפסיק ולכך חוזר לראש:

ב

ר' יוחנן ס"ל בר"ה דשמע ט' תקיעות בט' שעות יצא ר"ה ל"ד אלמא דס"ל שהה אינו חוזר לראש ובברכות דף כ"ד ע"ב א"ל לר' אבהו אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש אך התם א"ל לדעתו דס"ל לר' אבהו גם בשופר דלא יצא לכך קא"ל לדידך דס"ל כו' כמבואר בגמרא אך הר"ש מקוצי מפרש דר' יוחנן היכא דשהה מחמת אונס דחוזר לראש ע' ברא"ש סי כ"ג:

ג

ר' אבהו ס"ל שהה חוזר לראש כדמשמע מהך דר"ה שכתבתי באות הקדומה:

ד

ר' מונא אמר משום ר' יהודה במגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר מגילה י"ד ע"ב והירושלמי מביא הך דר' מונא אק"ש ע' בסמוך אות ח':

ה

ר' ירמיה בר אבא אמר רב הלכה כר' מונא שהה חוזר ורב ביבי מתני דרב ס"ל שהה אינו חוזר אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך דרב ס"ל שהה אינו חוזר:

ו

שמואל ס"ל כרב מונא שהה חוזר שם וע"ש בתוס' ד"ה נקוט דמשוו מגילה לק"ש לענין שהה:

ז

ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק ס"ל שהה חוזר בהלל ומגילה ר"ה ל"ד ושם מקשה בגמרא דר"י אדר"י דס"ל בשופר שהה אינו אינו חוזר כמש"ל אות ב' ומשני הא דידיה הא דרביה ומבואר שם דמגילה והלל ושופר שוין להדדי וכן ק"ש כמ"ש באות הקדומה וכן בירושלמי ר"פ היה קירא מבואר דשוין:

ח

ר' יוסי הגלילי מבואר בירושלמי דס"ל שהה חוזר ע"ש דגריס ר' מני בשם ר' יהודה בשם ריה"ג אם הפסיק בה כדי לקרות כולה לא יצא י"ח:

ט

ר' אלעזר ס"ל שהה בק"ש אינו חוזר לראש ירושלמי ר"פ הי' קורא וקאמר שם דוקא בק"ש ס"ל יצא לפי שהיא עשויה פרקים אבל בהלל ובמגילה ס"ל לא יצא וע' באות שאח"ז:

י

ר' יוחנן בירושלמי שם מבואר דס"ל לא יצא ואף בק"ש חוזר לראש והוא סותר למ"ש לעיל אות ב' ואפשר דמיירי בהפסיק מחמת אונס דס"ל לר"י חוזר בכה"ג כמש"ל אות ב' ולפ"ז ר"א דפליג שם כמ"ש באות שלפני זה ס"ל אף מחמת אונס שהה אינו חוזר בק"ש:

יא

אבא בר הונא ור"ח ור' זעירא משמע בירושלמי שם ר"פ היה קורא דס"ל בק"ש שהה חוזר מדבעי' בתקיעות עיין שם היטב:

יב

בירושלמי פרק היה קורא מיבעי אי שהיות מצטרפות לשיעור כדי לקרות כולה והפוסקים השמיטו זה וי"ל דפשיטא להו דאין מצטרפות דאין לך קורא שלא ישהה הרבה פעמים ואם יצטרפו השהיות ודאי יהיה כדי לגמור כולה:

יג

יש להסתפק בשוהה לצורך התפלה כגון שנתבלבלה כוונתו ושוהה שתתיישב דעתו ויכוין אי צריך לחזור בתפלה או כיון דהשהייה לצורך התפלה לא הוי הפסק כמו טול ברוך וכמו שכ' הפר"ח בסי' ס"ה דהך דשאל ר"א לר"י להיכן אהדר לא הוי הפסק כיון דלצורך התפלה ה"ה הכא וכן מסתבר:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה