מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
אות ז זיקה
א
ר' יהודה בן בתיר' ס"ל יש זיקה ואפילו בתרי אחין ואפילו מפק' זיקה יבמות מ"א ע"א (עיין יבמות דף י"ז ב' בתוס' ד"ה ולימ':
ב
ר' עקיבא ס"ל אין זיקה אפילו בחד יבמות כ"ט ב' וע' בתוס' שם ד"ה כגון שעמדה בדין דלמסקנא י"ל דר"ע ס"ל יש זיקה כרש"י שפי' לעיל דף י"ז דר"ע ס"ל אין זיקה ייע"ש:
ג
ר' יהושע ס"ל לחד יבם יש זיקה ולתרי אין זיקה יבמות שם מיהו לפי המסקנא דמוקי בעשה מאמר ופסקו לה מזונות משלו י"ל דס"ל אין זיקה אפילו בחד והכא משום מאמר ועמדה בדין וי"ל להיפוך דאפילו בתרי יש זיקה לר' יהושע והתם היינו טעמא לענין הפרת נדרים כיון דבעי אחוה פסול עלה בביאה או בגיטא אינ' נודרת על דעתו ייע"ש בסוגיא ובתוס' ד"ה כגון שעמדה בדין עי"ל דלעולם ס"ל יש זיקה והת' משום אין ברירה ע' בנדרים דף ע"ד א' בר"ן ועיין בערך ברירה אות כ"ב:
ד
ר' אליעזר לפי הס"ד דגמ' יבמות כ"ט ס"ל יש זיקה אבל לפי מה דמסיק בעבד בה מאמר אין ראיה ודוק שם:
ה
שמואל ס"ל יש זיקה אפילו בתרי ואפילו קדושין שקדש אחיו אחותו לא מפקא זיקה יבמות מ"א: ך
ו
רב הונא אמר רב ס"ל אין זיקה אפי' בחד דוקא לאחר מיתה אבל מקיים לא דאסור לבטל מצות יבמין יבמות י"ז וע' באות שאח"ז:
ז
רב יהודה ס"ל יש זיקה אפילו בתרי יבמות י"ז ב' ולאביו שם דף י"ח א' ב' רב יהודה אליבא דשמואל קאמר לשמעתיה ועיין באות י"ט ולרב יוסף שם אפשר דאליבא דרב קאמרה ופליג אר"ה דס"ל דלרב אין זיקה כמ"ש באות הקדום ייע"ש:
ח
ר"ג ס"ל אין זיקה יבמות י"ח א' ודף נ"א א' ייע"ש ובדף ע"ט ייע"ש:
ט
ר"ה ס"ל אין זיקה יבמות י"ח א':
י
כ' אבין ס"ל אין זיקה כ"כ התוספות יבמות י"ח ב' בד"ה אומרים לו ייע"ש שהכריחו:
יא
רבי שמעון לדעת רב יוסף ספוקי מספקא ליה אי זיקה ככנוסה ולדעת אביי ורבא ורב עמרם ורב אשי ס"ל לר"ש יש זיקה ולדעת ר"פ ס"ל דלא מחשיב זיקה ככנוסה לגמרי דאל"כ הוי מותר לר"ש אף נולד ולבסוף יבם אבל אעפ"כ ס"ל יש זיקה רק לא מחשיב ככנוסה לגמרי וע' שם ע"ב בתוס' ד"ה ר"ש ודוק וע' בחכמת שלמה בתוס' ד"ר ר"ש ייע"ש ודו"ק:
יב
רב אשי ס"ל יש זיקה אך דלא אלימא זיקה לשווי' לצרה כערוה יבמות כ"ז א' ואפשר דרב אשי ס"ל בעצמו אין זיקה רק אליבא דשמואל קאמר התם ועיין יבמות למ"ד א' דמבואר דס"ל יש זיקה:
יג
ר' אבא בר ממל ס"ל יש זיקה ואלימא זיקה לשווייא לצרה כערוה יבמות שם דמשני הא מני ב"ש הוא ייע"ש ואפשר ג"כ דאליבא דמאן דס"ל יש זיקה קאמר ולי' לא ס"ל ייע"ש ודו"ק:
יד
רנב"י ס"ל יש זיקה ואלימא זיקה לשוויא לצרה כערוה שם דמשני אחרי' חזרו ותקנו ייע"ש וס"ל כר' אבא בר ממל ודוק:
טו
ר"י ס"ל יש זיקה ע' יבמות כ"ז ב' בתוס' ד"ה איתבי' ריב"ח לר' יוחנן דוק ותבין שם לפי שיטת ר"ח שהביאו שם התוס' דר"י ע"כ ס"ל יש זיקה ייע"ש ודו"ק:
טז
רב נחמן סבר אין זיקה יבמות למ"ד ב' ע' באות י"ח:
יז
רבא ס"ל יש זיקה יבמות שם וע' באות שאח"ז:
יח
מאן דס"ל מיתה מפלת ע' יבמו' י"ג ע"כ ס"ל דיש זיקה ע' יבמות למ"ד ב' ותבין איברא דבאמת קשה לי מנ"ל להגמ' שם דרבא ס"ל יש זיקה דלמא באמת ס"ל לדידיה אין זיקה רק דמוקי מתני' כמ"ד יש זיקה כיון דפלוגתא דתנאי הוא בהך מלתא ואיהו אפשר דס"ל להלכה אין זיקה כהך תנא דס"ל אין זיקה ואפשר דר נחמן ס"ל ג"כ יש זיקה רק דמוקי מתניתין כמ"ד אין זיקה תדע דלדעת רש"י בגיטין דסתם ר"נ הוא רנב"י וכבר בארנו באות י"ד דרנב"י ס"ל יש זיקה וע"כ לומר דהא דקאמר אין זיקה היינו דמוקי מתני' כמ"ד אין זיקה וכן י"ל דרב אשי ס"ל אין זיקה רק דמוקי מתני' כמ"ד יש זיקה והא דקאמר רבא כרב אשי ס"ל הכוונה באוקימת' דמתני' ס"ל כרב אשי דמוקי לה אליבא דמאן דס"ל יש זיקה ולפ"ז אין ראיה דמאן דסבירא ליה מיתה מפלת ר"ל יש זיקה די"ל דס"ל אין זיקה רק דמוקי מתני' למאן דס"ל יש זיקה ויש להאריך בזה אין כאן מקומו וע' באות כ':
יט
רבה בר רב הונא לכאורה נראה דס"ל משמיה דרב יש זיקה ע' יבמות נ"א ב' דקאמר דחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין משום דיש זיקה ייע"ש ברש"י ומכאן ראיה למ"ש באות ז' דלרב יוסף אפשר דס"ל לרב יש זיקה ופליג אר"ה דגם רבה בריה פליג אאבוה וס"ל יש זיקה לרב אבל ע' ביבמות כ"ו ב' דמקשה הש"ס לרב דאמר חליצה פסולה כו' והאמר רב אין זיקה לדברי האומר יש זיקה אלמא דס"ל להש"ס דרבה בר ר"ה אמר רב קאמר לדברי האומר יש זיקה ולי' לא ס"ל ולא ניחא ליה למימר דרבה בר"ה פליג אאבוה וס"ל כרב יוסף דלדידיה אפשר דס"ל לרב יש זיקה כמ"ש באות ז' דאין מדרך הבן לחלוק על אביו ובפרט שגם לדברי רב יוסף י"ל דס"ל אין זיקה ע' לעיל אות ז' ודוק:
כ
רבי לדעת רבא ס"ל יש זיקה יבמות נ"ג ולדעת ר' יוסף ואביי אין ראיה ע' יבמות נ"ב ע"ב ונ"ג א' ותבין ומכאן ראיה למ"ש באות י"ח דרבא ס"ל אין זיקה דמוקי פלוגתייהו דרבי ורבנן בזיקה ורבנן סברי אין זיקה וקיימ"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו אברא למעיין בסוגיא שם יראה דהך דאין זיקה ויש זיקה דהתם הפירוש אם הלשון של התקדש לי בזיקת יבמין הוא מכח הזיקה או דילמא אין כח זה בזיקה ואעפ"כ מקודשת ולפ"ז י"ל דרבנן ג"כ ס"ל בעלמא יש זיקה רק דהכא הפי' אין כת בזיקה שיתפוס הקדושין מלשון זה ייע"ש היטב וע' בראב"ד ורמב"ן וברא"ש פרק רבן גמליאל סי' ו' ויתבאר לך דדעת הראב"ד והרמב"ן דהך זיקה דפליגי רבי ורבנן אי יש זיקה אי אין זיקה הכוונה דלרבנן אין זיקה כלל ולכך כתב הראב"ד והרמב"ן הודה לדבריו דלרבא הלכה כרבי כיון דקימ"ל יש זיקה (ולא קשיא מה שהקשיתי דהלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו כיון דאיכא כמה תנאי דס"ל יש זיקה א"כ רבי לאו יחיד הוא) ודעת הרא"ש דאף רבנן מצי סברי יש זיקה והא דקאמר אין זיקה הכוונה דאף אי לא הוי זיקה התקינו קדושין ביבמה ייע"ש ואיך שיהיה מבואר מכל הלין עכ"פ דר' ס"ל יש זיקה לגמרי לדעת רבא ובהא ליכא פלוגתא בין הראב"ד והרמב"ן להרא"ש ודוק:
כא
רבי לדעת רב שרביא ורב אשי ורבינא הנה מפי' רש"י יבמות נ"ג א' למעיין בדבריו נראה דרב שרביא ור"א ורבינא מוקי אקומתייהו בזיקת יבמין וכ"ע ס"ל יש זיקה הנה מבואר מדברי רש"י דלדעת הנהו אמוראים ס"ל לרבי יש זיקה ודוק היטב בסוגיא אך דעת הרא"ש בפ' ר"ג סימן ו' דגרסינן בזיקת יבמין דכ"ע לא פליגי דמהני ולפ"ז לדעת הנך אמוראי אף רבי ס"ל אין זיקה אך כבר כתבתי באות הקדום דדעת הרא"ש דהך אין זיקה דהכא ל"ד לשאר אין זיקה דמ"ד הכא אין זיקה מצי סבר יש זיקה ועכ"ל רש"י מוכח דרב שרביא ור"א ורבינא ס"ל לרבי יש זיקה ולדעת הרא"ש אפשר דס"ל יש זיקה ואפשר די"ל אין זיקה ודוק היטב:
כב
דע דמ"ד יש זיקה הוא רק מדרבנן אבל מדאורייתא לכ"ע אין זיקה זולת לר' שמעון ביבמות כתב דיליף מקרא דלצרור משמע דס"ל דיש זיקה מדאורייתא לכך פוטר התם אפי' מחליצה אבל לכ"ע מדאורייתא אין זיקה ולכך מחייבי בחליצה ומדברי התוס' יבמות כ"ז ב' ד"ה אבל הכא זיקה דרבנן הוא משמע דס"ל דלמ"ד יש זיקה הוא מדאורייתא אבל כבר האריך שם הרשב"א וסתר דבריהם והעלה דלכ"ע זיקה דרבנן וחשב קצת דעת התוס' די"ל דס"ל גם כן זיקה דרבנן ע"ש:
כג
רב יוסף ס"ל דכולהו תנאי ס"ל אין זיקה ולכך קרי לר"י בן בתירא יחידאה ע' תוס' יבמות י"ז ב' בד"ה לימא מבואר דרב יוסף ס"ל אין זיקה אי אמרינן אין זיקה אזי קדושין מפקיעין הזיקה ואי אמרינן יש זיקה אזי אין קדושין מפקיעין הזיק' ואם נאמר דריב"ם יחידאה הוא אזי אף אי יש זיקה הקדושין מפקיעין הזיקה עיין כ"ז בתוס' יבמות י"ח ב' ד"ה אומרין: