מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
אות ו וויתור אסור במודר הנאה
א
רבי אליעזר בן יעקב ס"ל וויתור אסור במודר הנאה נדרים מ"ה ב' במשנה השותפין שנדרו ר"ל דטעם דראב"י דמתיר משום ברירה אבל בלא"ה אסור אף דהוא וויתור ואי קשיא מנ"ל לרבינא בב"ק נ"א למוקי טעמא דראב"י משום ברירה דלמא טעמיה משום דס"ל וויתור מותר תריץ דלישנא דראב"י קשיתיה דאמר זה נכנס לתוך שלו משמע אבל בשל חבירו אסור ואף דהוי וויתור כך למדתי מדברי הרא"ש ב"ב פ"ז סימן ב' ומדברי הר"ן בנדרים מ"ה שם אך ראיתי דדבר זה במחלוקת שנויי' דהנה בב"ב י"ז ב' רמי מהא דאיתא שם דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל בחצר מהך דנדרים דאעורין ליכנס ומשני ר"נ אמר רבה בר אבוה דבחצר שלפני הבתים קפדי ובהכי מיירי הך דנדרים והך דב"ב באחורי בתים לא קפדי ורב פפא משני דאיכא דקפדי ואיכא דלא קפדי לכך בנדרים דאסורא דאורייתא אזלינן לחומרא דלמא הוא מהנהו דקפדי ורבינא משני דלעולם לא קפדי והך דנדרים ס"ל וויתור אסור במודר הנאה. מבואר מזה:
ב
דלר"נ אמר רבה ב"א ולר"פ י"ל דראב"י ס"ל וויתור מותר רק דזהו לא מיחשב וויתור דקפדי אינשי או איכא דקפדי:
ג
ולרבינא ס"ל לר"א וויתור אסור וא"ל דרבינא אליבא דרבנן קאמר בב"ב ושם אבל לר"א ס"ל וויתור מותר ומה"ט שרי באמת רבינא ליכנס בחצר ז"א דהא רבינא גופא מוקי טעמיה דראב"י בב"ק נ"א מטעם ברירה וקשה לדידיה דס"ל דזהו מיחשב וויתור לימא טעמיה דראב"י דוויתור מותר ש"מ דס"ל לראב"י וויתור אסור משום דלישנא דראב"י קשיתיה כמ"ש באות א' ייע"ש:
ד
רבי אליעזר ס"ל וויתור אסור במודר הנאה מגילה בנדרים ל"ב ב"ב דף נ"ז:
ה
רב הונא ס"ל לדעת ר"ת וויתור מותר במודר הנאה והטעם דר"ה פסק שם כראב"י דמותרין ליכנס בחצר והקשה ר"ת דמשמע דפסקינין יש ברירה כראב"י ובביצה ל"ח פסק מר זוטרא כר' הושעיא דבדאורייתא אין ברירה ותי' דטעמיה דר"ה דפסק כראב"י לאו מטעמיה רק מטעם דוויתור מותר במודר הנאה ולכך מותר ליכנס בחצר אך דעת הרמב"ם והר"ן דפסקו דוויתור אסור ואעפ"כ פסקו כראב"י מטעם דפסק ר"ה כוותיה ש"מ דס"ל דטעמיה דר"ה הוא מטעם ברירה. ויש לחלק בין ברירה דהכא לשאר ברירה כאשר כתב הר"ן ועיין בערך ברירה וגם הרא"ש אף דבב"ב פרק זיין סימן ב' נראה מדבריו דס"ל טעמיה דר"ה משום וויתור מ"מ למסקנא ע"כ לא ס"ל הכי דהא פסק ריש פרק אין בין המודר וויתור אסור ופסק כראב"י ע"כ לאו מטעם וויתור רק מטעם ברירה כאשר האריך בזה בר"פ השותפין ותי' בשם רבי שלמה בר אברהם הצרפתי לחלק בין ברירה דהכא לברירה ואפשר לקרב דבריו לדברי הר"ן שהביא בשם הרשב"א וכן ר' שלמה בר אברהם הצרפתי שהביא הרא"ש הוא הרשב"א וכ"כ בט"ז. איך שיהיה מבואר מזה:
ו
דלדעת ר"ע ור"ת דפסקו וויתור מותר י"ל טעמיה דר"ה משום וויתור דמותר ולרמב"ם ורא"ש ור"ן ורבינו שמשון בשם הר"י שהביא הרא"ש שם ושאר האחרונים טעמיה דר"ה משום דיש ברירה אבל וויתור אסור:
ז
רבי אליעזר ס"ל גם כן שם כראב"י ולדעת ר"ת וסייעתו ס"ל וויתור מותר ולדעת הרמב"ם ס"ל אסור רק משום ברירה כמ"ש באות הקדום ודוק:
ח
רבא דס"ל בנדרים פ"ה ט"ה ממון כ' האחרונים דדוקא בנדרים ס"ל ט"ה ממון משום דוויתור אסור במודר הנאה וסברא זו הביאו הכ"מ בה' נדרים פ"ז דין י"א בשם ר' מאיר בר שמשון המעולי ועיין בש"ך חו"מ ש"ן ועיין בערך ט"ה אות י"א שהארכנו בזה. ויצא לנו מזה:
ט
דלדעת הר"ח וסייעתו דס"ל דרבא ס"ל טה"מ י"ל דס"ל וויתור מותר ולדעת הסוברים דרבא ס"ל טהא"מ וצריך לחלק דוקא בנדרים ס"ל ממון מטעם דס"ל וויתור אסור במודר הנאה:
י
אף למ"ד וויתור אסור במודר הנאה הוא מדרבנן ונ"מ לענין ברירה דקיימא לן בדרבנן יש ברירה אך קשה דלפ"ז מנ"ל לרבינא בב"ק נ"א דראב"י ס"ל ברירה דהא רבינא גופא קאמר בב"ב דהך דנדרים הוא וויתור כמש"ל אות ג' ובוויתור דהוא מדרבנן ס"ל ברירה ולא בדאורייתא עיין ב"ק נ"א שהקשה זה ונראה לפענ"ד לפמ"ש בערך ברירה דהך דבמלתא דרבנן יש ברירה הוא מטעם ספק דמספקא לן אי הלכה כמ"ד יש ברירה או כמ"ד אין ברירה וזה שייך על אמוראי בתראי דבשביל זה הכריעו דבדרבנן יש ברירה אבל ראב"י תנא הוא בודאי אי ס"ל יש ברירה אין לחלק בין דאורייתא לרבנן כנלפענ"ד נכון דהתנא לאו בשביל ספק ס"ל הכי דממ"נ אי ס"ל כמאן דאית ליה ברירה אף בדאורייתא יש ברירה: