מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
אות ב ביטול איסור לכתחלה
א
קי"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה ודעת הראב"ד דמדאורייתא אסור לבטל וכן דעת הרמב"ם לדעת הפר"ח אבל דעת התוס' והר"ן בפ' ג"ה דדוקא מדרבנן אין מבטלין אבל מדאו' מותר לבטלו:
ב
דעת הרב בתשוב' נ"ב מ"ת חלק יו"ד סי' מ"ה דזהו דוקא דומיא דזרוע בשלה דהזרוע בעצמה לא נתבטל רק הטעם היוצא ממנו אבל לבטל יבש ביבש והוא בעין ובאסורו עומד שאם יבא אליהו ויאמר שזהו האיסור היה נשאר באיסורו לא התירה התורה לבטלה לכתחלה ואיך אפשר שדבר שאפילו אחר ביטול אם יוכר יהי' אסור והיאך יבטלו לכתחלה הרי עתה הוא מכירו אלו דבריו ז"ל ודברי טעם הן אך דלפ"ז קשה קושית הפר"ח בסי' צ"ט ס"ק ח' ממשנה דמס' תרומות מגורה שפינה ממנו תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה והקשה לדעת הסוברים דביטול איסורין אסור מן התורה ודרבנן מיהא היכא מקילינן כולי האי אלא מוכח כדעת התוספות והר"ן דביטול איסור מותר מה"ת אלו דברי הפר"ח ולדעת הרב נ"ב דביבש ביבש לכ"ע אסור מה"ת אם כן קשה טובא ממשנה דתרומה דבמגורה הוא חטים ושעורים דהוא יבש והאיך מקילין לכתחלה לערב ולדברי הרב נ"ב נתיישב קושית הפליתי בסי' צ"ט ס"ק ה' שהקשה מש"ס דגיטין נ"ד ב' דקאמר שם והא הכא דמדאורייתא חד בתרי בטיל וקניס ר"י שוגג אטו מזיד ולמה הוצרך לומר דמדאורייתא חד בתרי בטיל הלא אי אפילו מדאורייתא לא בטיל מ"מ כיון דמדאורייתא מותר לבטל במזיד היאך קניס שוגג אטו מזיד כיון דמזיד גופא מותר עכ"ד ולפי דברי הרב לא קשה מידי דהא התם באגוזי פרך ורמוני בדן מיירי שהן יבש ביבש וכה"ג לכ"ע מה"ת אסור לבטל:
ג
כנה"ג בהגהות ב"י בסי' צ"ד כתב דאף לדעת הראב"ד והרמב"ם מה"ת אסור לבטל איסור היינו באיסור בעין אבל באיסור הבלוע בקדירה לכ"ע מותר מה"ת לבטל ומביא ראיה מדברי הרשב"א במשמרת הבית דף ק"מ ב' ועיין בפר"מ שם מיהו בעיקר הדין הסכים הפליתי ג"כ לדבריו ומביא ראיה מדמותר לבשל שלמים בקדירה של חטאת ע"ש:
ד
הא דאין מבטלין איסור לכתחלה היינו דוקא באיסור דאוריית' אבל באיסור דרבנן מבטלין כדאיתא בביצה פ"ק דף ד' ודעת התוספות שם דדוקא באיסור דרבנן שאין לו עיקר מה"ת כמו מוקצה בל באיסור דרבנן שיש לו עיקר מה"ת כגון תרומה דרבנן דיש לו עיקר מה"ת תרומת דגן תירוש ויצהר אזי אין מבטלין כו':