אור ברסלב
מיני תרגומא על תורה דברים › פרק ה

מיני תרגומא על תורה· רבי ישעיה פיק ברלין

דברים · פרק ה

פרק ד

פסוק יט

וְלֹא יָסָף תרגום אונקלוס וְלָא פָסַק רש״י ולא יסף מתרגמינן ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם. דבר אחר לא יסף לא הוסיף להראות באותו פומבי עכ״ל אכן הרמב״ן העתיקו בזה״ל קול גדול ולא יסף מתרגמינן ולא פסק לפי שמידת בשר ודם אינן יכולים לדבר כל דבריהם בנשימה אחת ומדת הקב״ה אינו כן לא היה פוסק ומשלא היה פוסק לא הי׳ מוסיף לפי שקולו חזק וקיים לעולם ד״א ולא יסף לא הוסיף עוד להראות באותו פומבי לשון רש״י. והכתוב אמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד ואמרו למה רק בתחלה לשכך את האוזן במה שהיא יכולה לשמוע ואולי בקול השופר הי׳ כן אבל קול השם בעשרה הדברים הי׳ שוה. ונכון כי האומר לא פסק עשה יסף מן ונאספה שמחה וגיל. תוסף רוחם יגועון (תהילים ק״ד:כ״ט) וענינם לדעתו המנע הדבר יאמר כי לא נמנע גדלו ותוקפו עד שהשלים כל הדברות וכן אמר ויתנבאו ולא יספו (בהעלותך י״א) ועל דרך הפשט ולא יסף להיות עוד קול גדול כמוהו עכ״ל. ומצאתי ראי׳ גדולה מסכמת לפירוש תרגום אונקלוס בירושלמי פרק א׳ דמגלה דאמר התם חמשה חומשי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעם קול גדול ולא יסף ע״ש. הרי להדיא דתלמוד ירושלמי פירוש כתלמוד אונקלוס ולא פסק ומה שכתבתי בזה על פי הסוגיא דסנהדרין דף י״ז. עיין לעיל א״ק כ״ג:

תוכן העניינים

מיני תרגומא על תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה