אור ברסלב
מיני תרגומא על תורה במדבר › פרק ה

מיני תרגומא על תורה· רבי ישעיה פיק ברלין

במדבר · פרק ה

פרק ד

פסוק י

וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ תרגום אונקלוס וּגְבַר יָת מַעֲשַׂר קוּדְשֵׁיהּ ז״ל הרמב״ן ואיש את קדשיו לו יהיו הנכון בכתוב הזה שיאמר שכל קדשי האדם יהיו שלו לומר שכל הקדשים שלא יצוה בהם ליתן אותם לכהן יהיו לבעלים והם מותרים בהם אע״פ שנקראו קדש ואיש אשר יתן לכהן כאשר צויתים לו יהי׳ כי גם הקדשים אשר יצוה הכתוב לתתם לכהן יש לבעלים זכות בהם שהם לכהן ההוא אשר יתנם לו האיש כממונו. והנה מעשר שני ונטע רבעי שאמר בהם הכתוב שיהיו קדש לה׳ הם לאיש כממונו וכן מעשר בהמה אבל שאר הקדשים אשר יצוה בהם בפרשת ויקח קרח שיתנו לכהן הם לכהן אשר ינתנו לו מיד הבעלים לא שיוכלו הכהנים לגזול אותם מהם ומאלינו נלמוד שטובת הנאה לבעלים וזהו הנכון בפשוטו והוא דעתו של אונקלוס וכדרך הזה נדרש בספרא אמר וכל הקדשים היו בכלל שנאמר ואיש את קדשיו וגומר משך הכתוב כל הקדשים ונותנן לכהנים ולא שייר מהם אלא תודה ושלמים ופסח ומעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי שיהיו לבעלים הזכירו אף תודה ושלמים ופסח מפני שאף הם לבעלים אבל לא הוצרך הכתוב בזה כלל עכ״ל:

תוכן העניינים

מיני תרגומא על תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה