מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף כו:
גמ' עד שלא נמלקה תצא לחולין כו'. מכאן נשמע דחטא' עוף לא דמי לאשם תלוי דס"ל לרבנן ירעה כו' דהתם היינו טעמא משום דלבו נוקפו ומתירא מן החטא אבל חטאת עוף לאשתרויי בקדשים אתי וה"נ מחלק לעיל בין אשם תלוי למנחת קנאות. ולפ"ז א"ש דתנן במתניתן משנמלקה תקבר אף דבתמורה ס"ל לרבנן דבחטאת עוף ישרף הכא דנודע לה שאינה חייבת דמי לאשם ודאי דתקבר ומ"מ לכאורה לפי' תוספת דלעיל ד"ה ר"א דפירשו אשם תלוי אף לר"מ תשרוף מחזי כקדשים פסולים אף קודם זריקה א"כ בחטאת עוף נמי נימא דמחזי כקדשים פסולי' ויש ליישב:
רש"י ד"ה אלמא חומש כו' ת"ש מסיפא עכ"ל. דברי רש"י אינם מובנים קצת דמסיפא נמי לא מוכח מידי דבסיפא דלא מעל רק כסלע השני משום דהוא מותר אשם ודינו דאזיל לקיץ המזבח להקריב ממנו עולות לכך דין הוא דהחומש נמי יהא לדמי עולה אבל לא לדמי אשם אבל לעיל שדקדק הוא לאשם א"כ אפשר דהחומש אזיל
לאשם מעילות דמה לי אשם זה מה לי אשם אחר: