מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף כו.
גמרא הא דידע בי' לא מכפר כו'. לכאורה כיון דאמרינן דלא מכפר על חטא שידע בי' א"כ על כל עבירות שוגגין דידע בי' נימא דלא מכפר אף על חייבי לאוין שוגגין ואפשר דאין זה סברא כיון דמכפר על מזידין שאין בם מלקו' וכריתות ומיתות ב"ד כ"ש דמכפר על שוגגין ומסתבר דקרא לא ממעט רק חייבי חטאת מפני שיש לו כפרה אחרת שמתכפר בקרבן אבל עבירה שאין בה קרבן לא ממעט:
שם נזיר לאשתרויי בקדשים הוא דאתי כו'. לפי גירסא זו פריך מנזיר טהור דאם יש לו ספק נזירות לא יצטרך להביא קרבן ולהתנות ומה שכתב רש"י דטהור מייתי קרבן ומתני איני מבין דמאי בכך שיכול להתנות מ"מ פריך דאין צריך להתנות והגירסא למיחל עלי' כו' הוא עפ"י פי' רש"י דהקושיא היא מנזיר טמא: