אור ברסלב

מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף יג:

דף יג.

גמ' מלמד שמוזהרין עליו בכ"ש כו'. בספר משנה למלך הקשה אכ"מ דאמר כ"ש אסורא הוא דאיכא ולא למלקו' א"כ תקשי לר"י דאמר חצי שיעור אסור מן התורה ל"ל קרא. ול"נ פשוט דאף ר"י לא סבר רק גבי אכילה דיליף מכל חלב כדאמרינן ביומא וכמ"ש תוספ' שם אבל לא לענין שאר דברים וביותר לענין דהכא בודאי אין לאסור חצי שיעור דהא לא משכר' והיותר נ"ל דמשמעות הגמר' דלר"א דאמר אם הפסיק בה כו' אפי' איסורא דרבנן ליכא דהא לא משכר כלל וראי' מדאמרינן לקמן והאמר רב הלכה כר"א ומר הא רמי בי' מיא כו' ומאי קשי' ליה דלמא ע"כ לא אמר ר"א אלא על ביאת מקדש אבל מכל מקו' לכתחלה מודי דאסור כמו אם הפסיק כ"ש דעכ"פ לא גרע מחצי שיעור דעכ"פ בעלמא מדרבנן אסור נימא נמי דומיא דהכא נתן בה מים לכתחלה אסור להורות מדרבנן א"ו דכאן אין לדמי' כלל לשאר איסורים כיון דשתה בענין שלא משכר כגון פחות מרביעית או אם נתן בו מים כו' אף מדרבנן מותר לכתחלה:

תוס' ד"ה חטאת כו' עיין בב"ז שכתב שנעלם מהם סוגיא דשבועות דשם מקשי הגמ' קושיא זו ומתרצים כתירוצם ממש ולא עוד אלא דמה שכתבו דכאן לא שייך שאלה כיון שנשחט ונזרק כהלכתו אינו נכון דא"כ אמאי לא משני כן בשבועות ע"ש והייתי רוצה לומר פשט ד"ת דסמכו א"ע אמה שכתבו לבסוף אבל ליכא למימר דאיירי בבכור כו' שהרי אמר בגמ' אקדשי' כו' וע"ז הקשו תחלה אמאי לא חשיב שבועה כו' והיינו באמ' קושיא שהקשה הגמ' בשבועות רק דרצה לומר דכאן לא שייך מה שתירץ התם מלתא דאיתא בשאלה לא קתני דהא קשה והרי הקדש כו' וליכא לשנויי דאיירי בבכור כדשני התם דהא סתמא דגמ' דידן לא ס"ל דאיירי בבכור דהא אמר אקדשי' כו' ותירצו דאף גמ' דידן סבר האי תירוצא דמלתא בשאלה לא קתני ואי דקשה ממוקדשין איירי שנשחט ונזרק כו' דלא שייך שאלה ובאמת גמ' דשבועות נמי היה אפשר לתרץ דאיירי בנשחט ונזרק כו' רק שפיר משני התם דאיירי בבכור כן היה נ"ל לכאורה אבל אינו נכון דמ"מ מאי קשיא ליה לתו' אגמ' דידן דלתני שבוע' כו' משום דאמר אקדשי' כו' ולא ס"ל דאיירי בבכור הא מ"מ י"ל תירוצי' אחרים הרבה דאמר שם בשבועו' אמאי דלא תני' שבועה כו' והיה להתוספת לתרץ דגמ' דידן סבר כאינך תירוצים. ובלימוד התלמידים אמרתי לתרץ עפ"י דאיתא בשבועות (דף כ"ז ע"ב) אמר רבא נשבע על ככר ואכלה אם שייר ממנו כזית נשאל עלי' אכלה כולה אין נשאל עליה אמימר אמר אפי' אכלה כולה נמי נשאל עליה ע"ש ובזה נ"ל ליישב דברי תו' דכאן לא הקשו כמו בשבועות דשם הקשו לפי המסקנא דהכא דאיירי באיסור כולל ולכך הקשו דנימא שבועה שלא אוכל חלב ותמרים כו' ע"ש וכאן לא הקשו רק ליתני שבועה שלא אוכלנה ואכלה היינו דהקשו לפום ריהטא דמתניתן דלא איירי באיסור כולל ורק דס"ל למתניתן איסור חל על איסור ואף בלא כולל וכמו דס"ל למקשן נימא סבר ר"מ איסור חל על איסור ועיין מה שאכתוב לקמן בע"ה בגמ' ולכך הקשו שבועה שלא אוכלנה ואכל' פי' דאכלה כולה דלא שייך לתרץ דישנו בשאלה דהא רבא ס"ל אכלה כולה אין נשאל עלי' אבל התם דאמר שבועה שלא אוכל חלב ורמוני' עדיין ישנו בשאלה ארימונים שלא אכלם ואין סברא להקשות דנימא כגון שאכל גם הרמוני' דליתא בשאלה דאין זה משמעות אוכל אכילה אחת דהא אחלב לחוד ישנו בשאלה ואינו חייב רק משום אכילת הרימוני' ג"כ ואין זה אכילה אחת ותירצו דמ"מ מלתא דאיתא בשאלה לא קתני דאיכ' למימר דרהט' דגמ' לדעת המקשן דסברי כאמימר דאף נשאל כולו נשאלין עלי' במוקדשין איירי כגון שנשחט כו' כתבו כן שיהא ניחא אף לפי המסקנא דאמר אקדשי' ולא ס"ל דאיירי בבכור דהא אף למסקנא דאיירי בכולל קשה כמו שהקשה בשבועו' והתם משני דאיירי בבכור ולכך פירשו פי' אחר גם לדברי אלא קשה אמאי לא תירצו דגמ' דידן סבר כאינך תירוצים דמשני התם:

תוכן העניינים

מים קדושים על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה