אור ברסלב

מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף יב.

דף יא:

גמ' אבל בטומאה לא כו'. לבאר פשט הגמ' לשני הלשונות של רש"י ופי' תוס' נ"ל דללשון ראשון של רש"י בעי למיפשט דטעמא דרבנן משום מיגו ולהכי כי אמר לא נטמאתי לא מודי רבנן לר"י דליכא מיגו. ולפי' פשטי' איירי בטומאה חדשה וס"ל דרבנן דמתניתן דפליגי אר"מ לאו היינו ר"י דלר"י טעמא משום דאדם נאמן כו' והאי פשיטותי' קאי אף למסקנא רק דגמר' פריך אח"כ דניהו דטעמא משום מיגו הא אי איירי בטומאה ישנה נמי מצי לתרץ דבוריה ולומר לא עמדתי בטומאתי ומתרץ דהב"ע כגון דאמרי עדים אכלת קודש בטומאת הגוף וכיון דלענין קודש איירי נשמע מכללו שאמרו לו ג"כ נגעת בקודש בטומאה וכי אמר איהו מעיקרא לא נטמאתי דהיינו לא נגעתי בטומאה ממילא נמי דלא נגע בקודש בטומאה ואם נתרץ דבורו שאמר לא עמדתי בטומאתי יהיה מובן כך מה שאתם אומרי' שאכלתי בטומאה קודש בשעה שאכלתי לא עמדתי בטומא' אבל מ"מ מה שהיה נשמע מכללם שנגע בטומאה לא הי' במשמעו' דבורו שיאמר לא נגעתי דהא אינו אומר רק אמה שאומרים לו בפירוש היינו אכילה ע"ז אמר בשעת אכילה לא היה טמא אבל מה שאומרים לו אנגיעה לא נשמע מזה כיון דלא אמרו לו נגיעה בפירוש וכיון שכך לא מתרצין דבריו מפני שמה שמתרצי' אינן שוים לדבריו ראשונים דבראשונה היה במשמעות דבריו שלא נגע ג"כ ועתה אין זה נשמע מדבריו ובכה"ג לא מתרצינן שלא יהא שוים ממש לדבריו הראשונים משא"כ במקדש אי הוי אמרו לו נטמאת ונכנסת למקדש דמעיקרא נמי לא אמרו לו רק דבר אחד היינו ביאת המקדש שפיר מתרצינן לא עמדתי בטומאתי ומפני זה לא נכנסתי למקדש טמא ובתחלה נמי אמר לא נטמאתי דגם כן פירושו לא נכנסתי למקדש טמא זה הנ"ל ומיושב שפיר לשון של רש"י ולפי הב"ז אינו מיושב יפה. ולשון שני של רש"י הוא כך אבל בטומאה לא פי' דאם אמרו ב' נטמאת והוא אומר לא נטמאתי ומה שנגעתי בטהרות טהורים הם אינו נאמן ואי משום מיגו הא נמי איכא מיגו דהא מלתא דפסיקא תני אף בטומאה ישנה א"ו משום דאדם כו' והיינו דוקא בדברים שיש בהם כפרה וכמ"ש רש"י בד"ה אדם נאמן ולא במילי אחרינא ומתרץ דלעולם משום מיגו ושאני הכא דליכא מיגו וכמו לפי' קמא. ולתו' ס"ל דת"ק דר"מ הוא ר"י ובעי למפשט דלר"י טעמא משום דאדם נאמן כו' דהא ע"כ איירי בטומאה חדשה דבטומאה ישנה קשה מ"ט דרבנן א"ו בטומאה חדשה וא"כ מוכח דטעמיה דר"י משום דאדם כו' ומשני דכאן לא שייך מיגו ובהא פליגי דר"י ס"ל דאפי' בכה"ג נמי יכול לתרץ דבוריה ופי' תירוצם מבואר כמ"ש הב"ז אך מה שכתבו דאי אמר לא אכלתי מצינו למתרץ כו' ולא כתבו כפשטיה דאי הוי אומר לא אכלתי הוי מתרצינן לא אכלתי שוגג אלא מזיד ואפשר דזה הוא יותר מרווח דהא אפי' לר"מ בכה"ג מתרצין דבורו כמו דאיתא לקמן בגמרא:

תוכן העניינים

מים קדושים על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה