מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף ג:
גמ' ר"פ אמר משכחת לי' בתינוק כו'. עיין בב"ז מה שכתב להשיג על מהרש"א בסנהדרין (דף ס"ב) ובספרי' כתב בשבת והוא ט"ס ולענין השגתו נ"ל דודאי לא נעלם ממהרש"א דבר וחלילה להשיא דעתו דנאמר דסבר הפי' בגמרא דשגג בקצת עבודות דא"כ היינו שגגות עבודו' וחייב אכל חדא וחדא אבל הפשט הוא דט"ס הוא בספרי מהרש"א והמעתיק טעה כפי מה שהבין בנוסח ספרי' ישנים דכאן אבל באמת מהרש"א הקשה שם לפי מה שתירץ כאן דלא ידע שזו הע"ז אסורה אבל מ"מ ידע איסור ע"ז וזה הוי העלם ע"ז וזדון עבודות דהא לתירוצא דלקמן דמשני דלא ידע אי אלקי עץ אסור קאמר בהדיא דהוי שגגות ע"ז וזדון עבודות והאי תירוצא הוי ממש בהאי דלקמן רק דלקמן מוקי בגדול והכא מוקי בקטן ועכ"פ גרע טובא מהעלם זה וזה ובסנהדרין פי' תו' דלוקי בתינוק כו' פי' והאי הוי כמו העלם זה וזה ועדיף מיני' דכה"ג דלא ידע כלל לא מבעי' לן אי לחיובא תרתי ותירצו שם תוספת דבאמת משני כן בכריתות וזה לא דמי כלל להאי תירוצא ולזה כוון מהרש"א:
שם מה היא אוב וידעוני כו' ה"ה דאיכא נמי הבא על הבהמה והביא בהמה עליו דחלוקים למיתות דהא הביא בהמה עליו נפקא לי' מיתה מכל שוכב עם בהמה אפי' לר"ע ועיין שם במהרש"א אלא דנקיט אוב וידעוני משום דפליגי בי' ר"י ור"ל ובהיות כן אנו מתמי' על מה שהביא הב"ז בשם הגאון מוהר"ר העשיל דהרמב"ם פסק כר"ל דשני מיתות מחלקין א"כ למה פסק בבא על הבהמה והביא בהמה עליו דאינו חייב אלא אחת דהא התם נמי חלוקי' במיתות וניהו דפסק כר"ע (משניהם) [דשניהם] משכבתך נפק' מ"מ עכ"פ עונש בנשכב יליף מכל שוכב כו' באא"ע וכמו שהביא שם מהרש"א בשם הסמ"ג וצריך לדחוק ולומר דלר"ע שוכב ונשכב חדא מלתא ממש היא וכן דייק לשון הרמב"ם למעיין בפ"ד שם. ובזה נתישבה לי ג"כ קושית המשנה לחם אהא דפריך וליתני נמי הבא על הבהמה כו' ונאמר דבאמת קושית הגמ' לא קאי כלל אר' אבוהו דהתם ופשיטא לאביי דהא אינהו ודאי לא ס"ל כר"ל דמיתות מחלקות דא"כ הבא על הזכור והביא כו' ובא על הבהמה כו' אינו חייב אלא ג' לר' ישמעאל ניהו דנשכב דזכר ודבהמה תרוייהו מלא יהי' קודש מ"מ הא חלוקים הם במיתות א"ו ס"ל דמיתות אינו מחלקי' והגמ' הקשה ליתני הבא על הבהמה והביא כו' לר"ל אליבי' דר' ישמעאל ומשני הא אביי כו' וא"כ לא ס"ל הא דר"ל וה"ה דהוי מצי לאתויי הא דר' אבוהו דזכור ובהמה מלא יהי' קודש וג"כ לא ס"ל דר"ל אלא משום דס"ל כאביי נקיט דאביי אבל באמת הקושיא מתחלה לא הי' אליבי' דר' אבוהו רק לר"ל וכנ"ל: