אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף כד:

דף כד.

תו' ד"ה והיינו טעמא כו' ואי באינו מתכוין פשיטא דשרי עכ"ל. כתבו תו' לפשיטות דמשמע להו כן לשון הגמ' דאי תולש לאו היינו גוזז פשיטא דבי"ט אסור דעוקר כו' ואו דלמא כו' ובי"ט דבר שאינו מתכוין מותר משמע הלשון קצת דפשיטא ליה דבי"ט דבר שאינו מתכוין מותר והיינו מדפסקינן בשבת הלכה כר"ש בגרירה:

ד"ה אי אמר כו' וא"ת כו' או משום דבר שאינו מתכוין כו' עכ"ל. יש להסתפק בכונת תוספ' אם כונתם להקשות בין אס"ד מעיקרא דאמר וכנגדו בי"ט מותר משום דאינו מתכוין דקשה מאי בכך דאין הלכה כריב"ה מ"מ לפשוט להו דבי"ט שרי באינו מתכוין דאפי' את"ל בשאר איסורים דבר שאינו מתכוין אסור בי"ט מותר כדפסקינן בשבת הלכה כר"ש בגרירה וניהו דלדידהו מספקא להו בהא כמ"ש תו' לעיל מ"מ ודאי דר"ה לא הוי מסופק בדבר ואח"כ כתבו או משום עוקר כו' כונתם להקשות אמאי דאמר לפי האמת דפשיט ליה משום עוקר לאחר יד וכמו שנפרש לקמן דזה דחוק ועוד דבתירוצם לא הזכירו כלל לתרץ מה דס"ד מעיקרא ונראה לפרש משום דבדבור הקודם נסתפקו בזה אם שרי דוקא באין מתכוין משום דבמתכוין איכא איסורא דרבנן או אפי' במתכוין שרי הכא וגם בי"ט משום דהוי עוקר דבר מגדולי' לאחר יד וזה שהקשו כאן מה ענין י"ט לפלוגתא דריב"ה דאפילו נימא אין הלכה כריב"ה דתולש היינו גוזז ואסור בבכור אף בלא מתכוין מ"מ הא ודאי לריב"מ גופי' בי"ט איכא איסור משום עוקר כו' ואפ"ה פשטית להו דשרי מסברא דנפשי' משום דהוי לאחר יד או דוקא באינו מתכוין או לאידך תירוצא דלעיל אף במתכוין אפי' נימא דהלכה כרבנן דתולש היינו גוזז ואסור כאן דכאן אין לפלוגי בין באורחי' ובין לאחר יד רק גבי שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה מ"מ גבי י"ט יהא מותר משום כלאחר יד אי במתכוין נמי או באינו מתכוין ומאי ענין זה לפלוגתא דריב"מ ורבנן ותירצו דבאמת טעמייהו דרבנן משום דסברי נמי תולש לאו היינו גוזז ואפ"ה אסור ולא התירו משום שחיטת בכור נימא נמי גבי י"ט אף דהוי איסור דרבנן יהא אסור כמו הכא ולא דטעמא דרבנן דתולש היינו גוזז דאי טעמייהו משום דתולש היינו גוזז לא היינו מסתפקים אליבייהו בי"ט כמו לריב"מ. ועיין בזה במה שאכתוב לקמן בע"ה בד"ה ואמר ר"ל:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה