אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף כא:

דף כא.

גמרא תניא כותי' דר"י כו' לימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל כו'. לכאורה יש להקשות מאי קושי' ארב ושמואל דלמא שאני התם דבד' פרקי' אלו הכל שוחטין ביום אחד א"כ יש כאן ודאי איסור ולכך הוי לי' למוכר לאודיעי' לאפרושי' מאיסורא ומדלא הודיעו מותר אבל כאן שאין כאן אלא ספק דשמא ישחטנו ולא ימתין לה עד שתבכר לא אמרינן דאית לי' למוכר לאודיעי' וניהי דר' יוחנן לא מחלק בכך דס"ל אף בספק איסור צריך להודיעו וכן הוא בש"ע דאף בשאר ימות השנה אם יודע ודאי המוכר שנשחטה האם היום צריך להודיע להקונה שלא ישחט הבת היום ולא דמי להא דאמר ר"י התם בזמן שיש ריוח אין צריך להודיע דהתם שמכר האם למחר אין צריך להודיע משום דאפשר ששחט אתמול ואין יכול הקונה לבא לידי איסור אבל אם מוכר ביום שנשחט האם צריך להודיע להקונה דהא יכול לבא לידי איסור אם ישחטנה היום מ"מ מאי מקשי בפשיטות לרב ושמואל דלמא לא ס"ל לחלק בהכי וס"ל דוקא בד' פרקים צריך להודיע שקונה בודאי כדי לשחוט היום ויבא ודאי לידי איסור אבל מספק אין צריך להודיע וה"נ איכ' ספק שמא ישחטנה וכמ"ש ובפרט דשמואל אמר בפירוש סבר לשחיטה קבעי לי' ותחלה הייתי אומר לתרץ זה דהכי מקשי דע"כ לא פליג שמואל עלי' דרב אלא משום דיכול לומר לשחיטה קבעי אבל אם הי' פירש לו דלגדלה קבעי הי' מודה לרב אמאי נימא כיון דפירש לי' דלגדלה קבעי אית לן למימר דהמוכר צריך להודיע כן הי' נראה לכאורה. אבל נ"ל דהא בלא"ה קשה מאי מייתי סייעתא מהתם דתניא שוחט ואינו נמנע דהא אף בקונה מעכו"ם נמי אמרינן התם שוחט ואינו נמנע כמו דאי' ברא"ש וש"ע ובודאי התם היינו טעמא דאינו מחויב לחשוש כלל שמא נשחטה אמו היום דהוא חשש רחוק א"כ מאי מייתי הכא ראי' דלמא התם אף בלא טעמא דאודע הוי מודע לי' הי' שוחט והולך אבל הכא בלוקח מן העכו"ם הוי ספק בכור ומנלן דסמכינן אהאי סברא דאודע הוי מודע לי'. ונ"ל דזה תירץ רש"י במתק לשונו שכתב ד"ה אם לא הודיעו כו' ואין צריך לשאול כו' פי' דניהי נמי דאין צריך לחשוש אם נשחטה אמו מ"מ אמאי תני סתם שוחט והולך ואין צריך לשאול לכתחלה היכא דאיכא לברורי ולמה לא תני שישאול למוכר ואי ליתא דלשיילי' מותר א"ו דחיוב' עלי' דמוכר לאודיעי' ואם לא הודיעו הוי כאלו אמר לי' בפי' שלא נשחטה אמו היום והכי נמי דכותי' ומזה נ"ל דיצא (להפוסלים) [לוח התיקון מים קדושים: להפוסקים] דאף בשאר ימות השנה צריך להודיע אם נשחטה אמו היום בודאי דהא האי ברייתא לא קאי דוקא אד' פרקים רק בכל ימות השנה שוחט והולך ואינו נמנע ואמאי לא אמרינן בשאר ימות השנה דלכתחלה צריך לשיילי' למוכר אלא ודאי דאם איתא דשחטה הוי מודע לי' מזה יצא להם דין זה דלעולם צריך המוכר להודיע וא"כ שפיר מייתי סייעתא דהא מוכח דאף בשאר ימות השנה צריך להודיע כדי שלא יבא לידי איסור ה"נ דכותי'. ועיין בש"ע סי' שט"ו שהקשו האחרונים אמה דפסיק רמ"א כשמואל מהא דלעיל דפסקינן שוחט ואינו נמנע ומה שתירץ הט"ז דאיכא סברא לכאן ולכאן ע"ש אינו נראה דהא בגמרא אמרינן דשמואל ס"ל אימור לשחיטה זבני' וגם מה שתירץ הש"ך דהכא אימר לשחיטה זבני' גם כן אינו נכון מטעם שכתבתי אבל לא ידעתי מה קשיא להו דהא בגמרא מחלק בהדיא התם במוכר תליא מלתא הכא בלוקח תלי' מלתא ולא ידעתי למה תירצו בדוחקי' אחרים:

תוס' ד"ה אכילה כו' ונראה לפרש כו'. אף דבמשנה תני בהדיא משום דהנאתן לבעלים וזה הנאתן להקדש וכתבו שם תוספת דמאיזה קרא שמעינן דאסור לזלזל בקדשי' משום הנאת בעלים מ"מ לא הוי בכלל גואל דניהי דטעמא הוא משום שזה נפדה וזה נפדה מ"מ הא דנמכרים באיטלז כו' דינא אחרינא היא משא"כ לרש"י הוא דין אחד לבד:

ד"ה (אשתכוחי) [מים קדושים: אשתבוחי] כו' ועוד יש לפרש כו' ולהאי פי' נכרי נאמן במסל"ת דהא מסל"ת לא הוי רק כשהעכו"ם אינו יודע מנהג ישראל ושהאיסור והיתר תלוים בו ואיך שייך להשביח מקחו דכיון דאינו יודע מנהג בכור מאי משבח בכך:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה