אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף כא.

דף כ:

רש"י ד"ה לימא כו' אבל האי כו'. נ"ל דהי' קשה לרש"י מאי פריך לימא דהא ר' ישמעאל סבר הכי לעיל וא"כ מאי לימא ואמאי לא נימא דאתי' הך בריית' כר' ישמעאל לזה כתב רש"י דהא דלעיל לא דמי דעד כאן לא קאמר רבי ישמעאל רק דאין יולדת וחוזרת כו' תוך שנתה שנולדה אבל תוך שנתה לולדה אפשר דגם רבי ישמעאל מודה דילדה:

ד"ה ת"ק כו' והשתא מצינו למימר דאפילו יולדת כו' כצ"ל. ומהרש"א הגיה בדוחק אבל הפשוט דרש"י כתב זה לר' שמעון ולא לת"ק דלת"ק אף דמטנפת חוזרת ויולדת היינו משום דאפשר לטנף בתוך ששה חדשים ראשונים אבל ביולדת דלא אפשר עד סוף ששה אינה חוזרת ויולדת משום דזעירי ולר' שמעון דלית לי' דזעירי אף יולדת חוזרת ויולדת בסוף יום או יומים כתב רש"י לשון זה לאוקימתא דמקצת יום ככולה דלא משכחת ביותר מיומים וזה מקרי תוך שנתה כדפירש לעיל לרבי יהושע דאמר טנפה בת ששה יולדת תוך שנתה והיינו גם כן יום או יומים ללשון דאמר לעיל דפליגי במקצת יום ככולו. והקשה רש"י כיון דבנות לא משכחת ליה אלא ביום שלשים משנולדו אם כן אף היא יכולה להתעבר ביום שלשים ללידה ראשונה והצ"ק לא הבין כן דברי רש"י ושגה בזה והפשוט הוא דלדברי רש"י אף דס"ל דזעירי דאין טינוף פחות משלשים יום שלימים מכל מקום יכולה להתעבר מיום שלשים שנולדה דלא ס"ל מה שכתבו תוספת כ"ש בתה רק ס"ל לחלק בינה ובין בתה דהיא אינה יכולה להוליד עד שיעברו שלשים יום שלימים מיום לדתה ובתה יכולה להוליד אף ביום שלשים משנולדה לכך היה סובר רש"י מעיקרא דלתנא קמא דאית ליה דזעירי צריך דווקא לאשכוחי דבנותי' ילדו שלש דלא יכול לאשכוחי בילדה ב' והיא עצמה תלד דהא אין טינוף פחות משלשים יום שלימים א"כ כשנולדה בא' באלול שוב אינה יכולה להוליד לידה שני' רק באחד באלול לשני' ולא הוי בשנה אחת ור"ש לא נחית למנינא וס"ל דאף דבנותי' לא היו יולדים רק שנים מ"מ יכולה להתעשר כגון שהיא גופא תלד דלית לי' דזעירי והא דכתב רש"י יום או יומים היינו לאוקימתי' דמקצת יום ככולו לא משכחת רק יום או יומים ולאוקימת' קמייתא באמת משכחת יותר אי לית ליה דזעירי או יולדות למקוטעי' וכתב רש"י לפרש כן דלכאורה ללשון ראשון שכתב רש"י משמע תוך שנתה הוי כמה ימים בתוך השנה ומתרץ רש"י דהא מוכח מסוגיא דלעיל דתוך שנתה היינו אפילו יום או יומי' כמו לר' יהושע דאמר לעיל טנפה בת ששה ילדה בתוך שנתה והיינו יום אחרון כדמוכח לעיל לאוקימתי' דמקצת יום ככולו ואח"כ סתר רש"י זה הפירוש דמ"ש לת"ק אינה חוזרת ויולדת ולכך לא מצי לאשכוחי דהיא עצמה תלד שנית הא גבי בנות ע"כ משכחת שנולדה ביום שלשים דהיא עצמה נולדה ביום א' באלול א"כ אי גבי בנות בעינן נמי שלשים יום שלימים לא משכחת בבנות שתוליד עד יום א' באלול לשנה שניה א"ו דמשכחת שיולד ביום ל' ולא בעינן ל' יום שלימי' כמו גבי טינוף דבעינן דוקא שלימים כמ"ש לעיל דס"ל לרש"י לחלק בכך וה"נ משכחת לה שהיא עצמה תוליד ביום שלשים ללדתה וא"כ ניהי דס"ל דזעירי דבעי שלשים שלימים משכחת לה שתחזור ותלד תוך שנתה כיצד שהיא נולדה בא' באלול ונתעבר' ביום ל' שהוא יום אחרון של אלול לרש"י דחשיב כל החדשים שלימים והמתינה ל' יום ושלימים אחר לדתה שלדתה הי' ביום אחרון של שבט ונתעברה ביום אחרון של אדר וילדה ביום אחרון של אב דהוי תוך שנתה דהוי כל החדשים שלימים וגם טינופה ל' יום שלימים חוץ משלשים ימים ראשונים שאינם שלימים כמו גבי בנות דלא בעינן שלימים א"כ משכחת שפיר יולדת וחוזרת ויולדת אף אי אית לי' דזעירי הארכתי בדברי רש"י שיש בם מקום לטעות כמה פעמי' ואף מהרש"א לא כתב כן וגם אם נגיה בדברי רש"י והשתא לת"ק כמו שהגיה מהרש"א ג"כ א"ש לדברינו אלו וקאי אקושי' דלקמן דהא אף לת"ק משכחת חוזרת ויולדת וא"כ נסתר פי' זה אבל לשון רש"י יותר סובל כמ"ש שכתב כן לזעירי:

ד"ה גדיא כו' ובעי למיפשט כו' אי כת"ק אי כר"י. פי' דע"כ סתמא דברייתא כת"ק דאי כר' יהושע הא סבר לעיל חוזרת ויולדת תוך שנתה (שנה) [מים קדושים: שלה] משנולדה כ"ש הכא דהיא זקנה דיכולה להוליד תוך שנה ללידה ה"א אבל כת"ק אתיא דאפשר דסבר נמי דלא יולדה אף תוך שנה ללידה ראשונה:

תוס' ד"ה לימא כו' ובתוך שנתה ל"ד כו'. התוספת פירשו והך בתוך שנתה היינו משנולדה הגדי' ולא כפי' רש"י לכן כתבו דל"ד דהא ע"כ הגדי' נולדה לפחות יום אחד קודם ר"ח אלול דא"כ היא עצמה הי' נכנסת להתעשר א"ו דאף כשהוא שנה מיום אחד ג"כ אינה חוזרת ויולדת והקשה בקונטרס כו' פי' כיון דלא חשיב הזקנה אמאי לא תני באמת כגון שהזקנה נולדה זמן רב קודם וילדה באלול כו' דמצי לאשכוחי שפיר שיולדת עוד ולד דהא הזקנה היא הרבה יותר מבת שנה ללידה השני' וה"ה דמצי לרש"י למנקט עוד זמן רב קודם רק דרש"י נקיט דאף דנימא תוך שנתה ל"ד רק דנימא דעד מכשהיא בת שנה וחודש אחד לא יכולה להתעבר כלל והכי נקיט רש"י שנולדה בניסן כו' ובולד השני נתעבר' בסוף ניסן דאז היא בימי עבורה בת שנה וקרוב לחודש ודאי ובזה ודאי יכולה להתעבר ואין צריכין אנו למחשב אי הוי שנה מולד הראשון לשני דאזה לא קפדינן רק עלי' שתהא יותר מבת שנה הרבה וכתבו תו' דל"ד בלשונו דזה אין יכול להיות שנולדה בניסן וילדה באלול והוי לי' למימר שנולדה בכ"ח באדר וא"כ הי' יכול להיות שילדה בכ"ט באלול היינו יום אחרון שלו דהא צריכה שלשים יום שלימים משנולדה וכלו בכ"ט בניסן ואח"כ ה' חדשים כלו בכ"ט אלול ותמה אני על הגאון מהרש"א שבחנם האריך לאשכוחי גם הולד השני שיהא לאחר שנה ומתוך כך נכנס לדחוקים ואינו מן הצורך ובצ"ק הביא חשבון שאינו מדוקדק לכל רואה וכמה שגיאות שגה בזה:

ד"ה ת"ק כו'. התו' לא פירש בכל חד מהנך פירושים שכתב רש"י רק דפי' כך ת"ק אית לי' דזעירי ולכך לא הזכיר תוך שנתה דמשמע שהמעשר הי' תוך שנה לזקנה דאי אפשר א"ו דאחר שנה הי' ואפ"ה נכנס לדיר כו' כגון בשנה מעוברת ור"ש לית לי' דזעירי או דמקצת יום ככולו ושפיר הזכיר תוך שנתה לזקנה והיינו כפי' ג' רק דבפי' ג' הזכיר רש"י דאיירי שטנפה והתו' לא רצו בזה ועיין בזה. ובתו' ריש הפרק ד"ה פרה כו' אע"ג דגדולה כו' ואין זה בפי' רש"י שלפנינו אבל החילוק הזה שכתבו תו' אינו לפי' ראשון של רש"י ולא לפי' אחרון דלשני הפירושים איירי שהגדיי' היא גדולה ואפ"ה אינה חוזרת ויולדת אבל לפי' אחד שכתב רש"י שהגדיי' היא בת שנתה אתי לשון תו' שפיר רק דרש"י עצמו דחה פי' זה שאינו עיקר ולפירוש התוס' נמי א"ש חילוק זה. ותמה אני על דברי תו' הנ"ל שכתבו ש"מ תוך ב' לא ילדה כלל דהא התם קאמר תוך שלש מעקרא ע"ש וא"כ מאי פריך דלמא ילדה בתוך שנה השלישית ואפ"ה לא חיישינן לרביעה דעדיין פחותה מבת ג' היא ומעקרא ואין לומר דפרה אינה יולדה רק סוף שנה השלישית א"כ מאי קאמר מכאן ואילך ספק דמשמע דמתחלת שנה רביעית הוא ספק ואף שאין נכנס בה אלא יום אחד בלבד כמ"ש תו' כאן ד"ה לימא ואמאי כיון שאינה ילדה עד סוף שנה שלישית ליכא לספוקי בולד אחר אלא א"כ ילדה בחודש התשיעי של שנה רביעית דזה הוא זמן עיבור של בהמה גסה א"ו שיכולה לילד בהתחלת שנה שלישית וא"כ מאי מקשי התם בפחותה מבת ג' מי קילדה וזה תמי' נשגבה בעיני ויש ליישב קצת לפי מה שתירץ דר"י ור"ע פליגי במטנפת וחוזרת ויולדת א"כ י"ל דלכך קאמר מכאן ואילך ספק דשמא טינפה בתחלת שנה שלישית אבל בשנה שלישית ליכא לספוקי דאי טינפה אינה חוזרת ויולדת אבל לתירוץ ראשון קשה דמשני דפליגי אי חוששין לטינוף וסבר ר"י דאין חוששין לטינוף כלל אי אפשר ליישב גם לשון תו' שכתבו תוך שתים לא ילדה משמע דבשנה השלישית ילדה וא"כ מאי מקשי התם וצ"ע:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה