אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף יג:

דף יג.

גמרא כיון דיהיב זוזי כו'. מפשט הלשון דזוזי יהיב אע"ג דלא עיין בה רק קודם שימשוך מעיין בה והא דמשני אביי כגון שקבל עליו ולא משני דלהכי תנא בברייתא משך דאי לא משך הוי מקח טעות. י"ל דהאי סברא איתא אם נאמר דמשיכה קונה והיינו בקבל עליו דאיבעי' לי' לעיוני קודם שיעשה הקנין כיון שכבר נתן הדמים אבל אי הוי אמרינן מעות קונה הוי אמרינן דאיבעי' לי' לעיוני קודם נתינת המעות אע"ג דבמשיכה אעפ"י שקונה אפ"ה לא אמרינן הוי לי' לעיוני קודם משיכה היינו משום דאע"ג שקונה לא עיין בה קודם מתן דמים. אבל במעות אי הוי קונה שפיר אמרינן דהוי לי' לעיוני קודם:

רש"י ד"ה אף עכו"ם דהכי משמע כו'. פי' רש"י רצה לפרש מנין לו דבר זה מדעמיתך באחת כו' ואמ' דמשמעות קרא למעט לעמיתך במשיכה אבל בעכו"ם לא מהני משיכה אבל התוספת פירשו דהוא מטעם היקש דהא כתבו נמי איפכא דמקשינן ישראל לעכו"ם:

ד"ה רבינא וכגון שקבל כו' דהא המקשן הקשה תחלה לר"ל דאמר מעות בעכו"ם קונה מסתמא רבינא בא ג"כ לשנויי אר"ל דהא לא מקשי הכא אאמימר משום דאמימר אגב גררא מייתי הכא ולא לפלוגי אר"ל:

בא"ד דאין צריך לעמוד בדבורו עם העכו"ם. נ"ל דרש"י סובר דודאי משום הא אפילו אי הוי שייך מחוסר אמנה לא הוי מיתסר משום מ"א דהא לא קני העכו"ם כלל רק דהיה אסור לכתחלה לחזור לעכו"ם אם לא הי' רוצה לכך אשמעינן דמותר לחזור לו ולא הוי מחוסר אמנה ולהכי תני אם לא נתן מעות דאי נתן מעות הי' אסור לחזור לכתחלה משום מי שפרע. אבל מהתוספת ד"ה ה"ק נראה דסברי אי הוי שייך בי' מ"א הי' אסור משום ע"א וע"ש:

תוס' ד"ה ד"ת ונראה לר"י כו' עכ"ל. לכאורה קשה מאי פריך אימא לעמיתך במשיכה לנכרי או בהא או בהא דאדרבא אי לא ידעינן דבנכרי כסף דוקא ולא משיכה אית לן למימר בישראל דכסף נמי קני ואיך יסבור המקשן דבישראל יהא משיכה דוקא. ואין זה קושיא דבאמת ידע הדין דבישראל כסף אינו קונה והקשה דא"נ יש איזה לימוד דבישראל אינו קונה דלמא בנכרי או הא או הא. אבל קשה לי לפי' ר"י איך יתכן לאמימר דאמר בגמרא דאי כר"י ס"ל דריש לעמיתך למעוטי אונאת עכו"ם אם כן יקשה לאמימר מנלי' דכסף אינו קונה בישראל נימא דנילף מהקדש דקני דהא עמיתך לא דריש:

ד"ה ה"ק וא"ת הא איכ' מי שפרע כו' ולי נראה דלק"מ דאי משום מי שפרע לא הי' צריך להוליך הנאה לים המלח דהא הישראל לא קני לי' רק דאסור לישראל לחזור בו ואם היה העכו"ם מתרצה בכך אין כאן איסור כלל ואם אין מתרצה בכך עכ"פ בביטולא בעלמא כיון דלא הוי ע"ז של ישראל דהא לא קני לי' ואמאי יוליך הנאה כו':

בא"ד ועוד כו' פי' דאפילו אי נימא דאביי חייש למחזי כו' בהא לא חייש כלל אבל רבינא לא ס"ל האי סברא רק ס"ל דלאביי שייך אפילו מחוסר אמנה הוי מחזי נמי כע"ז של ישראל ולא ס"ל ככל הני תירוצים של התו' דהא איהו משני הברייתא דלא נתן מעות ולא משך משמע דאי נתן מעות הוי אסור משום מי שפרע:

ד"ה רבי אליעזר כו' גם רבינא כו'. פי' דתחלה כתבו דגם רבי אליעזר חזר בו ואח"כ כתבו לרווחא דמלתא דאף קודם שחזר בו נמי הי' סובר כר"י וכתבו הוכחות על זה והיינו דהוי ס"ל דתרווייהו בכסף ועמיתך הוי דריש למעוטי אונאה. אבל לפי האמת הלכה כר"י ור"א חזר בו וא"כ נקטינן דבישראל בכסף ובנכרי במשיכה:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה