מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף יג.
הלוקח עובר פרתו פרק שני
תוס' ד"ה מיד עמיתך כו' בשטר ובחזקה עכ"ל. הצ"ק מוחק תיבת בשטר משום דכתבו תוס' לעיל דשטר לא שייך בנכרי ואין זה מוכרח דהתו' לא כתבו לעיל רק דמוכח מהתם דנכרי לא קני קרקע בשטר כדאמר בב"ב אבל אי הוי יליף מהאי קרא דנכרי קני הוי שייך שפיר שטר גבי מטלטלין ואפשר דגם בקרקע הוי שייך והתם אמרינן לפי האמת:
ד"ה אימא לעכו"ם כלל כו' דלמא בחליפין עכ"ל. אף שכבר כתבו תוספת דשני קנינים מצוים שזה נותן הכסף וזה מושך מ"מ מאן לימא לן דנותן לו בתורת דמים דלמא בתורת חליפין למ"ד בב"מ שמטבע נקנה בחליפין כן הי' נראה לכאורה אבל באמת אין צריכין לזה דבאמת משני התוספות לקמן ד"ה ד"ת דלא משתעי קרא אלא בקנין הרגילות וע"ש:
בא"ד ועי"ל האי דאמר עכו"ם בחדא כו' פי' כמו שתירץ ר"י לקמן דיליף ג"כ ישראל מנכרי מדעכו"ם בחדא ישראל נמי בחדא וא"כ ע"כ הקפידה תורה שיהא לנכרי קנין דלא שייך בישראל משא"כ חליפין שייך בשניהם:
ד"ה אם גופו כו' יש לומר דהוא חזקה כיבוש מלחמה הוא כצ"ל: