מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף יב.
גמרא אמר ליה ר"א למר זוטרא כו'. יש להבין דלכאורה ר"א לא ס"ל האי טעמא דשה שה יליף מפסח וא"כ מ"ט דמתניתן דאין פודין כו' וא"ל מסברא דלא מקרי שה א"כ למה אמר לעיל מתניתן בן בג בג ונ"ל דה"פ מאי דעתך דילפית מפסח כו' א"כ צ"ל תפדה ריבה א"כ אית לך לרבויי מתפדה בן פקוע דמקרי שה דרהיט ואזיל ובאמת ה"ט דאביי דמרבה לי' מתפדה משום דרהיט ואזיל ואמר ליה א"כ שה מאי אהני פי' כי היכא דמעטינן שחוטה ה"נ ממעטינן בן פקועה משום דס"ל כבשר' בדיקולא דמי:
תוס' ד"ה קמשמע לן כו' ומיהו להאי תנא כו' פי' דהקשו אגמ' דהאי תנא דאי' לי פטר פטר ולית לי' לימודא דאך א"כ ס"ל דמקצת סימנים לא מהני מאי משני לעולם למעשר וס"ד למילף מבכור דהא בבכור גופו לא מהני מקצת סימנים ע"ז תירצו דאפשר דאית ליה לימודא אחריתא והא ודאי לא קשיא להו דל"ל פטר לילף ממעשר דהא איצטרך לקדושת דמים דהא קדושת דמים לא יליף מקדושת הגוף רק קדושת הגוף יליף מקדושת דמים: