אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים תמוז אב › דרוש לימי בין המצרים

מיד מלכים - שער המועדים

תמוז אב · דרוש לימי בין המצרים

תמוז אב

חז"ל מנו כמה סיבות לחורבן הבית. הראשון אחת מהם "על שלא ברכו בתורה תחילה" (נדרים דף פ"א.) ויש לתמוה וכי בגלל עוון כזה מגיע לישראל עונש כל כך חמור?

אומר הר"ן בשם רבנו יונה (שם בנדרים ד"ה דבר זה נשאל לחכמים) שמפרש "שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה".

ואמר המשגיח הגה"צ רבי דב יפה שליט"א עלינו ללמוד מכאן שלא מספיק מה שלומדים תורה צריך גם להחשיב את הלימוד תורה.

כלפי מה הדברים אמורים, פעמים שאדם מרגיש קושי בדבר מסוים ורוצה לפרוש ממנו, אך כשיודע מה הערך של מה שהוא עושה אז הוא מתגבר מיד. שמעתי דוגמא לכך ממור אבי שיחיה:

אם מצוַים לאדם: "תרים את השק הזה עשר קומות", וזה כל כך כבד, הוא מיד מתייאש ויאמר שהוא לא יכול. בעה"ב רואה זאת ואומר "אתה רוצה לראות שאתה יכול? השק הזה מלא במטבעות זהב, מה שתשים למעלה בקומה העשירית תקח לעצמך...". אותו אדם יקפוץ משמחה ויבקש "תתן לי עוד שק כזה בבקשה...", הוא קיבל כח רק מעצם כך שהוא יודע את ערך משאו. ברגע שהוא יודע במה הוא מתעסק הוא מקבל הסתכלות שונה. כל מטבע זהב חשוב לו והוא נזהר לא לאבדו, ויותר מזה מעכשיו הוא מזדרז כדי להרוויח כמה שיותר אוצרות. ודוגמאות הללו הם של זהב שעובר וכלה, והרי דוד המלך אומר בתהלים "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (קיט, עב) ואמר רבי יוסי בן קסמא "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה" (אבות פ"ו, מ"ט). וכן "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (משלי ג, טו).

אם אנו מסתכלים על התורה בהערכה גדולה אנו גם לומדים בהתמדה, לא מפספסים רגע לשוא. מזדרזים להגיע בזמן לבית המדרש, לא מפטפטים עם חבר באמצע סוגיא. וכמובן משתדלים שאיכות הלימוד תעלה. ידוע שהשכר הכי גדול הוא על מצוות תלמוד תורה, "ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה א,א) ואמרו חז"ל שכך גם להפך, שעונש המבטל תורה, גדול מכל העבירות (ספרי עקב, הובא בשערי תשובה שער ג אות יד).

ואפשר להסביר שזה היה התהליך עד לגזר הדין של החורבן, בתחילה זלזלו בתוך לבם, שהתורה לא היתה מספיק חשובה בעיניהם, ואז זה בא לידי ביטוי בברכה שמדלגים עליה, ואז שכבר אין ערך, הלימוד פוחת, לא רק בכמות אלא גם באיכות, ובאיכות זה לא ניכר מאד, משום שכאשר באים לבית המדרש רואים את כולם לומדים וכולם מפלפלים אבל היה חסר באיכות. ואז מובן למה הגמרא אומרת שאלו לנביאים וכו' שאלו לחכמה וכו', ואף לא אחד ידע על מה אבדה הארץ. כי הביטול תורה באיכות שנבע מזלזול לא היה ניכר.

לכן אדם חכם יגרום לעצמו שלא להיות בבחינת "מצות אנשים מלומדה", ובמיוחד לא בלימוד התורה אלא יזכור מעלותיה ויעריך וילמד מה כוחה של התורה כמו שמפורש בספרים הקדושים, ויזכור שברגע שיושב ולומד אין לך דבר גדול מזה. וכמו שאומרים אנו בתפילה "כי הם חיינו ואורך ימינו ובה נהגה יומם ולילה ושנזכה" ונתפלל לה' שנזכה להגות בתורה בכל כוחנו ולזכות בכל הברכות האמורות בתורה.

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה