שמחת בית השואבה · מה השגנו בשמחת בית השואבה?
הגמרא בסוכה (נג.) מביאה בריתא, ובה תיאור כיצד נראתה שמחת בית השואבה בזמן המשנה:
"אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו".
מדוע לא ישנו השמחים בשמחת בית השואבה? האם רק מפני קוצר הזמן?
נראה שהיתה כאן סבה יותר עמוקה. אומר רבי הלל ליכטנשטיין בספרו "כוונת הלב" על פי המובא בספר "שם הגדולים" (ערך רבי יצחק לוריא) שהאר"י ז"ל השיג לפעמים השגות גדולות בעת שישן יותר ממה שהשיג כאשר היה בהקיץ.
ע"פ דברים אלו נבין את המלים בזמירות של ליל שבת קדש: "והשינה משובחת כדת נפש משיבת". שלכאורה קשה לשם מה נבראה השינה? וכי איזו מצוה אדם עושה שהוא נח? על כך עונה הפיטן "והשנה משובחת" - שיש שבח בשנה ומהו השבח? "כדת נפש משיבת" כלומר שבעת השינה, כשכוחות הגוף מפסיקים מלפעול, הנשמה עולה ומתרוממת ויכולה להשיג השגות גבוהות יותר מאשר בשעה שאדם עירני ונמצא בהכרה, אך כוחות הגוף מונעים בעדו מלהגיע לגבהים כה רמים.
על פי זה אפשר לדרוש גם את הפסוק "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן" (תהלים קד, כט) שהרי אמרו בגמרא ברכות (נז ע"ב) שהשינה היא אחת מששים במיתה. ועל כך אמר הכתוב כי בעת "יגועון" דהיינו בזמן השינה כאשר כלו כל כוחות הגוף אז "תוסף רוחם", כלומר נשמתם ורוחם מוסיפים והולכים,ד כי כשאין השפעה לכוחות הגוף, הרוח חופשית להתעלות כאות נפשה.
כעת דברי ר' יהשע בן חנניא מאירים, "כשהיינו בשמחת בית השואבה", השפיע הקב"ה עלינו שפע עצום של קדושה, והדברים הגיעו לידי כך ש"לא ראינו שינה בעינינו". כי מעלת השינה היא כנ"ל, שאפשר להשיג בה השגות ומדרגות כאלו שכאשר הגוף בעירנותו אינו מאפשר להשיגן. אולם בשמחת בית השואבה אפשר היה להשיג את המעלות האלו גם בהקיץ, ולכן "לא ראינו שינה בעיננו".
וכך גם אפשר לפרש את דברי ר' יהושע בן לוי בירושלמי (סוכה פ"ה ה"א): "למה נקרא שמה שמחת בית השואבה, לפי שמשם שואבים רוח הקודש". כלומר שבשמחת בית השואבה התעלו למעלות כה רמות עד שניתן היה להשיג דברים שלא נתנים להשיג סתם כך ע"י בשר ודם. (הרה"ג ר' שלמה לוונשטיין שליט"א, נדפס גם בספרו "ומתוק האור סוכות עמ' שלח)