ראש השנה · ראש השנה - חשיבות ההתחלה
יסוד חשוב נרמז בשמו של החג, "ראש השנה", כלומר עיקר מהלך השנה נקבע ע"פ תחילתה. כמה שאדם ישקיע יותר ויתעלה בשני הימים הטובים של החג כך יזכה לשנה יותר מעולה.
ולכן מתחילים את ליל הסדר עם סימנים, שיש בהם רמז לדבר טוב, שאנו מאחלים כשם שעכשיו ההתחלה טובה, כך כל השנה תהיה ב"ה טובה ועוד מפני חשיבות ומשמעות יום גורלי זה, יש יותר שנוהגים לטבול במקוה, (וכן בערב יום כיפור). . ובנוסף מקפידים ביתר שאת שלא לכעוס, שהרי זו דרך שאינה חיובית מאד להתחיל בה את השנה.
ופרט נוסף אנו נוהגים בר"ה - שלא לישון משום שמי שישן אזי מזלו גם כן ישן ובספר ערוך השלחן סי' תקצ"ז כתב "ולא ידענו איפה נמצא זה הירושלמי". ואולי הוא מהמסכתות שאבדו לנו מהירושלמי. . (ובכלל זה מי שיושב משום שכישן דמי).
והוסיף נופך לדברים אלו הרה"ג מגיד מישרים ר' ברוך רוזנבלום שליט"א, שמצינו גם כן שבכל התחלה חדשה התורה קבעה לנו מצוה, כדי שנתחיל בדרך טובה:
*בן ראשון שנולד לאדם - פדיון הבן. *פרי ראשון שביכר - הפרשת ביכורים. *ולד ראשון מהחמור - פדיון פטר חמור לכהן. * ביום א' של כל חודש - מצוה לקדשו. ועוד ועוד מצוות.
וגדולה מזאת מצינו גם בהלכה חשיבות רבה לענין הראשית, וכמו שכתב הגאון הגדול הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (הל' השכמת הבוקר סי' א ס"א):
"עיקר היום הוא הראשית וההתחלה, ולכן ראוי שיקדיש ראשית היום בעמדו בבוקר לעבודת השי''ת. וגם מחשבתו הראשונה תהיה לחשוב בגדלות הבורא יתברך, ובחסדו שעשה לו במה שהחזיר לו נשמתו. וגם הליכה ראשונה שלו תהיה לעבודת השי''ת, והדיבור הראשון יהיה בדברי תורה ותפלה, ועשייה ראשונה תהיה לשם השי''ת, ואז הכל נגרר אחר ההתחלה" ע"כ.
ומאידך מצינו בירושלמי מעשה שמלמדנו מה יכולה להיות התוצאה של ראשית שאינה הגונה.
וכך מובא בירושלמי (חגיגה פ"ב הלכה א:):אלישע בן אבויה חטא עד מאד אף על פי שרבי מאיר למד תורה מפיו. ולקראת סוף ימיו כפר בבוראו.
ואיך הכל התחיל?
סיפר אלישע לר' מאיר, שביום ברית המילה שלו הזמין אביו (אבויה) את גדולי החכמים שבירושלים לברית. אמנם כאשר באו, הברית עוד לא החלה. לפיכך החליטו ללון בעומקה של סוגיא. ולפתע יצאת אש מלמעלה ולחכה סביבם. כשהבחין אבויה באש, נבהל ושאל לחכמים "רבותי באתם לשרוף את ביתי? ענו לו "חס ושלום, אלא, למדנו בתורה הקדושה ומהתורה עברנו לנביאים, ומשם לכתובים. והיו הדברים שמחים כנתינם מסיני, ולכן ירדה אש מלמעלה והקיפה סביבנו כמו שארע במעמד מתן תורה.
אמר להם אבויה "הואיל וכך הוא כוחה של תורה, אם בני יתקיים, הריני מפרישו לתורה.
וכאן סיפר אלישע מה השפיע מאד על מצבי הרוחני "ולפי שלא היתה מחשבת אבי לשם שמים, לא נתקימה בי תורתי" (ועיין בענף עץ אבות עמ' סג שהקשה מהגמרא (פסחים נ:) לעולם ילמד אדם תורה אף שלא לשמה שמתוך כך בא לשמה, ואם כן מה החיסרון שהקדיש את אלישע לתורה מחמת סיבה שלא לשם שמים ובתירוצו המאיר עינים.) .
מכאן אנו למדים, עד כמה יכולה ההתחלה להשפיע. ואף שעכשיו הדבר לא ניכר, אף על פי כן יש לו השפעה למשך זמן רב.
וכמו שהמשילו חכמי המוסר את ענין זה לעץ, שברגע ששורשו גדל עקום, ככל שיעבור הזמן יגדל יותר ויותר בשיפוע במקום בצורה אנכית. הכל בגלל תחילתו שהיא שלא כסדר.
לכן ישמע חכם ויתקיים בו "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז, ח) ועם יסוד זה נתחיל את השנה ונזכה ל"תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה". אמן.