אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים עניני ארבעת המינים › "על נטילת לולב"

מיד מלכים - שער המועדים

עניני ארבעת המינים · "על נטילת לולב"

"הדס שוטה"

בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' קנז) נשאל למה מברכים על נטילת לולב ולא על לקיחת לולב, כלשון התורה. והשיב כי המשמעות דומה מאד בשתי המילים ולא דייקו, וכמו שאומרים "על נטילת לולב" ולא "על כפות תמרים" וז"ל:ומה ששאלת מפני מה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על לקיחת לולב כלשון הכתוב ולקחתם לכם? זו אינה שאלה שאין מקפידין בלשון כל שאנו שומרין הענין. שאם כן שאל למה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על נטילת כפות תמרים כלשון הכתוב? וכן בתפילין ובתקיעת שופר ובכל המצות אין ההקפדה רק על שמירת הענין לא בלשון. וכל ברכות המצות והנהנין נאמרות בכל לשון. .

אמנם, אפשר לענות בדרך נוספת:

בגמרא בברכות (לח.) יש מחלוקת האם אומרים "המוציא לחם מן הארץ" או "מוציא לחם מן הארץ". אומרת הגמרא לכולי עלמא אם אמר "מוציא לחם מן הארץ" יצא אבל אם אמר "המוציא" זה מחלוקת. שואל הרשב"א (שם ד"ה "והלכתא") למה אנחנו לא אומרים באופן שלכולי עלמא זה טוב, מוציא לחם?

התשובה היא, היות ובין המלים אלהינו מלך "העולם" "מוציא" לחם מן הארץ יש מ' בסוף מלה ומיד אח"כ בתחילת מלה, בלא שום ריוח ביניהם אז יכול להיות שאדם היה בולע ואומר אותם באות אחת ולא היתה ניכרת המלה "מוציא לחם" אלא היה אומר "מלך העולמוציא", לכן אמרו שכדאי שיהיה ריוח בין המלים, ואיך עשו את הריוח? על ידי שהוסיפו את האות ה'. "המוציא לחם", ועכשיו יש ריוח בין המלה "מלך העולם" למלה "מוציא" על ידי האות ה'.

אותו דבר אפשר לומר לגבי לולב. למה לא אומרים "אשר קדשנו במצוותיו וצונו על לקיחת לולב", כדי שיהיה ריוח בין המלה "על" למילה "לקיחת" אז החליפוה כדי שלא יאמר "עלקיחת" לולב לכן אומרים "על נטילת לולב". (הרב נחמיה נוסבכר שליט"א)

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה