סוכות · הידור מצוה בחג
בזמן שאדם מקיים מצוה יש ביכולתו לקיים עוד מצוה צדדית שהיא חשובה גם כן, והיא הקפדה בהידור מצוה כמו שנאמר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב). ואין זה לעיכובא, כלומר שאם לא קיים אותה יצא ידי חובתו, אלא שהמצוה יותר שלימה כשנעשית בהידור מצוה.
אך ישנה מצוה אחת שאם לא קיים בה את הידור המצוה לא יצא ידי חובתו כלל, וזו מצות ארבעת המינים. שהרי התורה אומרת "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ) וחכמים ביארו שביום הראשון ארבעת
המינים צריכים להיות נאים. למשל אסור שיהיה באתרוג חסרון כל שהוא, אסור שיהיו באתרוג נקודות שחורות, ההדסים צריכים להיות משולשים ועוד הרבה הלכות שביום הראשון של החג שבו המצוה היא מהתורה הם מעכבות את המצוה.
מה ההסבר שעומד מאחורי דין זה?
התשובה נמצאת בעוד דין שנוהג בימים אלו, והוא ישיבה בסוכה - "צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (סוכה ב.). הלוא כל השנה אדם מחפש לדור במקום הכי נעים והכי נוח, שירגיש טוב ושיהנה, אדם אוהב את עצמו ואוהב את ביתו, ולכן משקיע בו. ולעומת זאת במצוות לא תמיד אדם חפץ במצוה הכי יפה והכי מהודרת אלא העיקר שיצא ידי חובתו.
אבל בסוכות התורה אמרה "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב) שנפנים שהבתים והכסף וכו' הכל דמיון הכל עראי, העולם חולף ומה שנשאר אלו המצוות. אילו רק היה מבין זאת יותר בחוש שיש לפאר ולהדר את המצוה יותר מהמינימום, כמו שאוהב ומפאר את ביתו, היה לוקח ארבעת המינים בהידור אבל אם לוקחם בצורה לא מהודרת התורה אומרת שלא יוצא ידי חובתו, משום שההידור הוא סימן שחביבה המצוה בעיניו, ואם לא מהדר כאשר לוקח אתרוג חסר וכדו' אות הוא שהמסר שהכל עובר ואין להשקיע אלא במצוות וברוחניות לא נכנס בלבו, ונמצא שהפסיד את מטרת החג ולכן דין זה הוא לעיכובא.
זהו היסוד, שעלינו להשקיע בתורה ומצוות ולהדרם ולפארם, וממצוות ארבעת המינים ניקח חיזוק לכל השנה. (הרב יואל קמרי שליט"א)