חודש חשון
טעם שם החודש חשון
החודש שלאחר חודש תשרי נקרא מר - חשון.
הטעם הנודע לשם זה הוא, היות ואין בו שום חג ומועד, לכן נקרא מר חשון. פירוש נוסף הוא, ש"מר" זה טיפה של מים כמו שאומר הפסוק "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, ט"ו), והיות שבחודש חשון מתחילים לרדת גשמים, נקרא "מר חשון".
אמנם ישנו עוד פירוש "מרחשון", לשון מרחשים שפתותינו. כלומר שעדיין אנו ממלמלים את התפילות וקטעי השירה שהיו בימים הנוראים עד עתה. גם אחר כמה שבועות חשים את אוירת החגים שעברו עלינו. (הרב גרשום אמיתי שליט"א)
פטירת הצדיקים בחודש חשון
בחודש מר חשון נפטרו צדיקים רבים מעם ישראל. חלקם אף מהראשונים כגון רבינו יונה (ח חשון שנת ה"א כד) ורבינו אשר בן יחיאל (הרא"ש) (ט' חשון שנת ה"א כח).
חלקם מהאחרונים: ר' ישראל מרוזי'ן (ג'), ר' זונדל סלנט- רבו של ר' ישראל סלנטר (ג'). המהר"ם שפירא מייסד הדף היומי (ז). ר' יהודה לייב חסמן, משגיח ישיבת חברון (יא). ר' שמעון שקאף, ראש ישיבת גרודנא ומח"ס שערי יושר (ט). ר' בן ציון חזן מייסד ישיבת פורת יוסף (יב). מרן מופת הדור החזו"א (ט"ו). ר' רפאל ברוך טולדנו הרב הראשי במרוקו שחיבר גם כן ספר קיצור שו"ע לציבור (יח). ר' מרדכי שרעבי זקן המקובלים בירושלים (כ). ר' יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף (יב). מרן הרב אליעזר מנחם מן שך זצ"ל זקן ראשי הישיבות (טז). הרה"ג ר' משה לוי זצ"ל (יא) מחבר "מנוחת אהבה" ועוד.
ואחרון ממש הראשון לציון פוסק הדור מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (ג' חשון תשע"ד).
ומכנה משותף אפשר למצוא לאותם צדיקים שנפטרו במר חשון שרובם היו מנהיגים בעמ"י.
ושמעתי שאולי מאחר שיתכן שעמ"י בימים הנוראים קודם לחודש חשון, לא יצאו זכאים בדין, וח"ו היתה אמורה לבוא עליהם פורענות, בא הקב"ה ברוב רחמיו ולוקח את אחד מהצדיקים ששקול כנגד הרבה מעם ישראל כפרה על הדור, ובכך מבטל את הגזירה הקשה רחמנא לצלן.
וכן שמעתי שהתבטא מרן החזון איש קודם פטירתו שהיתה אז גזירה על הבנות שומרות תורה ומצוות שיקחו אותם בעל כרחן לצבא, ואמר החזו"א שהדור צריך כפרה בצורת פטירת צדיקים, ובאמת הוא הסתלק אז וכן עוד שנים מגדולי ישראל.
ולכאורה יש מקום לשאול. מה אשם הצדיק שלוקחים אותו כפרה על עם ישראל? וכי משום צדקותו יפסיד שנים של קיום תורה ומצוות?
עונה על כך הרה"ג הרב זמיר כהן שליט"א, תשובה פשוטה:
לנו הדברים נראים לא הוגנים, אך כאשר יבוא הצדיק לשמים ויראה כמה יהודים מעם ישראל ניצלו בזכותו, זה ניצל ממות, זה ניצל מיסורים קשים, ויראה את שכרו הגדול עקב ייסוריו שלו ופטירתו, יבין שכל אלו היו לטובתו ולא יצטער על הנעשה לו.
נלמד מכך כמה גדולים צדיקי וגדולי ישראל שמשקיעים מזמנם ואף את כל חייהם עבור כלל ישראל ובכך נתחזק באמונת חכמים, ונדבק במידותיהם, ויתקיים בנו "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם" (משלי יג, כ).