אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים חודש אדר – פורים › שליחות במשלוח מנות

מיד מלכים - שער המועדים

חודש אדר – פורים · שליחות במשלוח מנות

"מגילה נקראת..."

כתוב במגילה "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (ט, כב), וכתב המשנה ברורה (סי' תרצ"ה, ס"ק יח) לא נאמר נתינת מנות אלא משלוח לשון שליחות, ולכן לכתחילה יש לשלוח דוקא ע"י שליח.

ופירש הרה"צ הרב נתן בוקובזה זצ"ל טעם למה חז"ל הקפידו שהמשלוח יהיה על ידי שליח:

ידועים דברי האר"י ז"ל ש"יום כיפורים- כפורים". המשותף להם הוא שאנו מתקנים את החלק של בין אדם לחברו שלנו. ביום כיפור עבודה זו היא בבחינת סור מרע- מבקשים מחילה על מה שפגענו וכדומה. אך ביום פורים העבודה היא בבחינת "ועשה טוב" ע"י ריבוי רעות דרך אכילה, שתייה, ומשלוח מנות. אמנם, ההתקרבות הרבה מסוכנת היא כמו שאמר שלמה המלך ע"ה "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" (משלי כה, יז) ולכן כדי להרבות ידידות ישתמש בפורים על ידי שליח וכך ירויח את שני הדברים, גם המתנה נשלחה וגם אין חשש פן של שנאה. (זכרון נתן עמוד 127).

ביאור נוסף למה יש לתת בדוקא ע'י שליח את משלוח המנות, כתב בספר פני מנחם ע"פ ספר מנות הלוי (דף רח ע"א) שטעם מצות משלוח מנות היא להרבות אהבה ואחווה. לפיכך קבעו חז"ל שאדם יקיימה ע"י שליח כי ע"י כך נזכרים בהלכה "שלוחו של אדם כמותו" (קידושין מג.) וכשאחר נותן זה כאילו ממש אני נתתי, ששני יהודים הם כבריה אחת ממש.

טעמים למנהג התחפושות בפורים:

א. כאשר שמע המן שעליו לכבד ולהרכיב את מרדכי על הסוס וללכת כך בחוצות העיר, חשב עצה להיפטר מבושה זו:

הוא יחליף את בגדיו עם מרדכי, שהוא ילבש את בגדי מרדכי ומרדכי ילבש את בגדיו, כך שלרואים מהצד יֵרַאֵה שמרדכי מרכיב את המן.

ואכן מרדכי הסכים להחלפת הבגדים המכובדים, אך את הציצית השאיר עליו, ולא הביאה להמן.

כאשר התחילה התהלוכה והגיע המן למעונו, ראתה בתו את המתרחש למטה וחשבה שהמן על הסוס ומרדכי מרכיבו, ובזריזות הלכה ושפכה את המי שופכין על מי שחשבה שהוא מרדכי, ולמעשה הלא הוא המן, וכשהרים את ראשו והבחינה בו, מיד קפצה מהחלון...

ולזכר החלפת בגדים זו, שהמן ומרדכי התחפשו נהגו ישראל גם כן להתחפש.

ב. בפורים אנו מקיימים כמה וכמה מצוות ומנהגים. יש מצוה של שכרות על ידי שתיית יין וכדו' וכנפסק בהלכה: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". (ש"ע סי' תרצה, ס"ב).

ויש מנהג נוסף של לבישת מסכות. וחשבתי בעזרת השם לקשר בין דברים אלו: על ידי לבישת פרצופים ומסכות, בגדים שלא לובשים כל השנה, האדם לא מזוהה בעיני חבריו. או על כל פנים לא ניכרת זהותו ברגע הראשון שפוגשים אותו, כלומר זהותו מסתתרת.

אמנם ע"י שתיית יין, האדם מגלה את כל מה שחושב בלבו, כמו שנאמר "נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה.). פעמים אלו דברי תורה שיוצאים ממנו, פעמים אלו רגשות ומחשבות על חבריו ומכריו. כלומר הפנימיות מתגלית.

נמצא, שפורים מלמדנו שהעיקר היא הפנימיות ולא החיצוניות. שהרי חיצוניות בקלות אפשר להחליף, יכול להיות שאדם הנו בבחינת 'אין תוכו כברו', ולכן יש לבחון את האדם בפנימיותו.

לכן ישמע חכם ויוסף לקח שלא ישפוט אדם זר או אפילו את חברו ע"פ מראה חיצוני או לפי מעשיו הנעשים בדרך מקרה, אלא יזכור ויקיים את המשנה באבות (פ"ד, מ"כ) "רבי אומר- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה