חג שבועות · הריוח שבקבלת התורה שבעל פה
האריז"ל אומר שהתורה שבכתב היא בבחינת מידת הדין והתורה שבע"פ בבחינת מידת הרחמים. ועפ"י זה אפשר לבאר בדרך דרוש את הגמרא בשבת (פח.) שאומרת כפה הקב"ה על ישראל את הר סיני כגיגית כדי שיקבלו את התורה. ואמר להם "אם אתם מקבלים מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם". שואלים התוספות (ד"ה כפה עליהן הר כגיגית) הרי עמ"י אמר בקבלת התורה "נעשה ונשמע" אם כן מה הצורך שיכפה עליהם את התורה?
עונים התוספות בשביל שלא יחזרו בם אחר שיראו את האש הגדולה שיצאה נשמתן.
ובמדרש תנחומא (פרשת נח) יש תירוץ נוסף, שעמ"י קיבל באמירת נעשה ונשמע רק את התורה שבכתב, אך את התורה שבע"פ לא קיבלו, ועל כן הוצרך הקב"ה לכפות עליהם את ההר כגיגית.
ולפי ההקדמה שלעיל יש לפרש כך את מאמר ה' לישראל "אם אתם מקבלים מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם", אם אתם תקבלו את התורה שבע"פ, "מוטב", תרוויחו כי תמצאו הרבה קולות שחכמים יעשו לכם שהרי היא בחינת חסד, רחמים.
"ואם לאו שם תהא קבורתכם" - היינו שתישאר לכם רק תורה שבכתב שהיא דין, ויהיו לכם קשיים כמו הקבורה שקשה. (הרב הערשל גרוס, שליט"א)