הקדמה לעניני מועדים · "כי אקח מועד אני מישרים אשפט"
מפרש ה"פלא יועץ" (ערך חול המועד) בשם הקדמונים את הפסוק כך: אדם בא לשמים אחר מאה ועשרים, ונשאל מדוע לא למד תורה. מיד טענתו בפיו: "הרי הייתי פטור משום שעסקתי לפרנסתי, וזו מצוה, והעוסק במצוה פטור המצוה. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "עושה צדקה בכל עת", זה הזן את בניו ובנותיו כשהן קטנים (כתובות נ ע"א).
"אם זו טענתך, נבדוק מה עשית במועדים"– משיבים לו.
פתחו את תיקו, והנה גילו להפתעתם שמיודענו בימים טובים לא פחות ולא יותר משחק בשח, נמצא בישיבת עמי הארצות, ולא פתח כלל את הספר ללמוד.
או אז, באים אליו בטענה, "אם אכן לא למדת כל השבוע משום שלא היה ברשותך זמן, בשבת ומועדים למה לא למדת? הרי לא עבדת למחיתך?!". וזוהי כוונת הפסוק, "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט" (תהלים עה, ג), הקב"ה לוקח ובודק טענתו ע"פ המועדים, ואם יעמוד האדם במבחן וילמד אף במועדים סימן שכל מה שלא למד כל השבוע הנו משום שלא יכל ולא יתבע על כך.