הקדמה לעניני מועדים · מועדי ה'
בעל השל"ה הקדוש (מסכת סוכה פרק נר מצוה אות לה) מבאר את הפסוק "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: (ויקרא כג, ב) על פי המסופר במדרש (במדבר רבה פרשת פינחס פרשה כא סימן כה):
שרבי עקיבא היה דורש בשבת כלה, רבבות של עמ"י היו יושבים ושומעים לשכינה היוצאת מפיו, והיות שלא היה מקום שיכיל כמות כזו של ציבור, היו יושבים בשדה על הרצפה. כאשר קמו וניערו בגדיהם, עלה כל כך הרבה אבק עד שכיסה את השמש.
אפיקורס אחד שראה כבוד תורה כה גדול ולא יכל לסובלו, שאל את ר' עקיבא "מה הטרחא הזו שהנך עושה לעמ"י?".
ענה לו רבי עקיבא: "למועדים האלה שאני מלמד תורה לישראל בחיבה כמו שאומר הפסוק "אלה הם מועדי", תקרא טורח?"
אמר לו המין: "כבר אמר הנביא– "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי" (ישעיהו א, יד).
השיב ר' עקיבא, "מי כתיב 'חגי ומועדי שנאה נפשי'? לו היה כתוב כן, אכן לא היו צריכים לטרוח, אך לא נכתב כך אלא 'מועדכם וחגכם שנאה נפשי' - אם החג הוא רק להנאתכם ותאוותיכם - אז ה' לא מרוצה, אך אם החג הוא לכבוד ה', זו אהבת נפשו יתברך".
ולפי זה פירש השל"ה את הפסוק "מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש, אלה הם מועדי", כאשר ימים אלו הם "מקראי קודש"– עוסקים
בתורה ועמלים בה, אזי "אלה הם מועדי", מועדי דוקא, שלולא כן זה יכול להכנס בכלל "חגכם ומועדכם שנאה נפשי". (הראשל"צ הרה"ג ר' שלמה משה עמאר שליט"א)