אור ברסלב
מיד מלכים - שער המועדים דרך ההתכוננות לימים הנוראים › עצות לזכות בדין ולכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים

מיד מלכים - שער המועדים

דרך ההתכוננות לימים הנוראים · עצות לזכות בדין ולכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים

במה להתחזק באלול?

(מספר מכתב מאליהו, אור יחזקאל וגידולי מוסר)

בחודש אלול אנו מתכוננים לקראת הימים הנוראים. הרבה נוהגים לקבל על עצמם חיזוק בענין מסוים, להזהר מאיזו עבירה שרגיל בה וכדו'. לפנינו מעט עצות נוספות שאף אם נקיים אחת מהן, יגדל סיכוינו לזכות לחיים טובים ולשלום.

א. להשתדל להיות איש שהרבים צריכים לו, ואז זוכה בזכות הכלל. ולהשתדל לעורר אחרים להכנות ליום הדין ועל ידי זה יזכה בדין.

ב. שיצרף בבקשותיו את הכלל, ויזכה ע"י הכלל, כי הכלל מובטח שיזכה בדין ("כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ" [שמואל א, יב כב]), אך היחיד הוא בסכנה עצומה (לשון הגה"צ ר"י לוינשטיין). וישתדל להיות חלק מהכלל ע"י ענוה, כי הגאה הלא הוא נפרד ונבדל מהכלל ואז נידון לבדו וסכנתו עצומה רח"ל; ויטרח, וישתדל, ויתפלל, על תקנת הכלל.

ג. לדון את חברו לכף זכות ואז ידונו אותו לכף זכות (שבת קכז:).

ד. ללמד זכות על הכלל.

ה. כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו (ר"ה יז.).

ו. אמרו חז"ל (דברים רבה ה, ה): "כל מקום שיש דין למטה אין דין למעלה", פירוש כל שהאדם דן את עצמו למטה היינו שלומד מוסר באמת, ומוצא את חסרונותיו ופגמיו, אז אין לו דין למעלה משום שבטלים כל מקטרגיו, והיינו שאין לו דין למעלה.

ז. לצמצם מחשבתו עד כמה שיכול, ולבקש חיים, בריאות, פרנסה וכו', לא למען עצמו וטובתו האישית, אלא למען שמו, שיוכל לעבוד את הבורא

יתברך בכל כוחו, בלי כל הפרעה ובמנוחת הנפש.

ח. להזהר מאד בימי ר"ה שלא לכעוס כלל, וינהגו עמו מידה כנגד מידה בהבלגה ובמידת הרחמים, בבחינת נושא עוון וארך אפיים.

ט. קבלת הרצון וההרגש שמתעוררת בו שאיפה עזה לבוא אל המלך ולבקש ממנו: רצוננו לשוב בתשובה לפניך, ובלי זה אין תקוה כלל.

י. כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה (ר"ה טז ע"ב); כאשר בא לר"ה מתוך שברון לב ובהכרה שאין לו מאומה ואין לו סיכוי לזכות בדין, אזי "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט), וזאת תקותנו לזכות בדין: אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.

יא. האדם בטבעו סבור שחייו וכל צרכיו מונחים לו באמתחתו, אבל אינו כן, אלא צריך לעמול ולהגיע להכרה שאף על חייו הוא נידון. ויתחנן על חייו, לא להנאתו אלא למען שמו יתברך,שיתגלה שמו יתברך ע"י מעשיו ופעולותיו.

יב. יבקש על חייו וכל צרכיו לא בזכות מעשיו, אלא מאוצר מתנת חינם "עשה עמנו חסד והושיענו".

יג. עיקר סכנת האדם בעומדו בדין שלא תעלה בדעתו מחשבת "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי",שעונשו מפורש בתורה "לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ" (דברים כט, יט), וכדי להתגבר על מחשבה זאת יתבונן מה גודל ותוקף עונשי שמים,וכמה אינשי דמעלי טובה מיניה בכל עיניני עבודת ה', לקו מיד ה' במידת הדין, ויכניס פחד ודאגה גדולה בלבו.

יד. עבודת ר"ה צריכה להיות שמקבל על עצמו עבדות ה' ללא סייג ותנאי וזוהי מלכות; ולפחות ירגיש כן בר"ה.

טו. העובד למען ה' מקבל את חייו במתנה, מה שאין כן העושה על מנת לקבל פרס שיתכן ומקבל שכרו בעוה"ז.

טז. אומרת הגמרא (ר"ה ח:): "דאמר רב חסדא מלך וציבור, מלך נכנס לדין תחילה וכו', ואי בעית אימא מקמי דליפוש חרון אף", ופירש"י בשביל עוונות הציבור. ומבואר בגמרא שמי שנידון בר"ה מוקדם יותר דינו קל יותר, מכיון שעדיין לא התעורר חרון אף ה' בגלל חטאי בני אדם. וביאר הגאון הצדיק ר' יצחק בלאזער זצ"ל שמי שמתכונן לדין של ר"ה נידון מהראשונים ודינו קל יותר, ומי שאינו מתכונן נידון מאוחר יותר ודינו קשה בגלל חרון אף; והחכם עיניו בראשו להתכונן הכנה ראויה לדין.

יז. כתב הגה"צ ר' שמחה זיסל מקלם "ענין התפילה שיכבוש טבעו ורעיונותיו, להשתפך נפשו להשי"ת, לפשוט מכל הרהורי העוה"ז; ובמידה שאדם מודד מודדים לו,כשם שכבש רוחו לחשוב בענין התפילה, וכן יכבשו רחמי הקב"ה את כעסו מבלי לבוא במשפט עבדו "כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (תהלים קמג, ב) רק במידת הרחמים, ומזה נבין כמה צריך האדם לייגע את עצמו לפשוט רעיונותיו בתפילה, וכל שכן בראש השנה.

יח. כתב בספר מטה משה בשם רב האי גאון ורב שישא גאון, דמי שאומר בכוונת הלב פיוט "אדון עולם" קודם התפילה בר"ה ויוה"כ תקובל תפילתו ברצון.

תוכן העניינים

מיד מלכים - שער המועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה