מי טהרה· רבי יצחק הלפרין
סימן ר ברכת הטבילה
א. מה שכתבו הט"ז וש"ך כאן ממ"א בא"ח סי' ע"ד הקושיית רבו עליהם חדא דעושין פלוגתא בין הפוסקים הראב"ד והרא"ש ואורחות חיים ועוד דהב"י וש"ע יסתור מא"ח סי' ע"ד לכאן ועוד קשה דמה החילוק בין א"ח ס"ל עד ס"ב לס"ג דגם בס"ג ממטה ללבו וגם הצריכו לעשות בא"ח ברמ"א סי' ע"ד ע"ס מ"ש דאז אין לגן רואה את הערוה וגם קשה כיון דבא"ח סי' ע"ד ס"ו כ' אם הערוה מכוסה בטלית מותר לקרות ס"ת אף שהלב מגולה כיון שאינו מדבר לפני המלך אבל בתפלה צריך לכסות הלב שמדבר לפני המלך וא"כ ע"כ ה"ה בברכות כן דחד טעם הוא אף דלענין הכין יש קצת חילוק לענין אזור ומכנסים בסי' צ"א בא"ח אבל לענין ביזי אין סילוק וא"כ קשה למה מהני יושבת בא"ח סי' ע"ד ס"ד ברמ"א וכן בס"ב וס"ג שם וכן בסי' ר"ו ס"א שם הלא אין הלב מכוסה ועוד קשה אם לא נאמר כן למה לו לומר כאן עד צווארה במים מעוברין הי' לו לומר עד לבה ברם אף צלולין ועוד דבא"ח סי' ע"ד מ"ו הוא מהש"ס אבל באמת נ"ל דאין כאן שים פלוגתא בין הפוסקים דבאמת בערום יש הרבה איסורים דלכן רואה הערוה ועוד יש איסור דלב במחצה אחד עם הערוה וצריך מחיצה גמורה להפסק ואף באשה יש איסור דלבה כמחיצה אחד עם הערוה מגולה ועוד יש איסור דהלב מגילה ועוד יש איסור דהלב מגילה ועוד יש איסור דעינים רואין את הערום ועוד יש איסור דהערוה עצמה מגולה וא"כ יש ד' איסורים ולענין ב' איסורים דערוה מגולה ועינים רואין מהני כיסוי ערוה לחוד אף במים צלולים ולענין הלב מגולה מהני ג"כ כיסוי הלב במים צלולים. וכן הלב בירד עם הערוה הוי הפסק אבל נענין לב רואה הערוה במים צלולין אסיר דלב רואה הערוה וצריך לעכרן וגם חיבוק זרועות נ"ל דלא מהני כיון שאינה רק הפסק וגם מים צלולים הוי הפסק בין לב לערוה אבל מ"מ הלב ריאה לערוה דהיינו שהן יחד מגילה בתוך המים צלולים נמצא שיש שני דברים דלבן רואה לערוה רואה ממש בלי הפסקה וריאה שמגולין יחד ונהי דהמים צלולין וכן חיבוק זרועות מהני להפסק לרואה ממש מ"מ לא מהני לכיסוי שלא יהי' מגולין יחד אף דלחד נקרא מכוסה אף במים צלולים כגון עם מכסה בבגד למטה מלב במים צלולים וגם הבגד הולך על הערוה והלב במים צלולים הוי הלב כמכוסה אף לענין תפלה כבא"ח סי' ע"ד ס"ב או עם הבגד הולך גם על הלב והערוה במים צלולים הוי הערוה כמכוסה וכן כשהלב בחוץ למים ומכוסה והערוה במים צלולים הוי הערוה כמכוסה כמ"ש ברמ"א בא"ח סי' ע"ד ס"ב מ"מ כששניהם יחד תוך המים צלולים אף דחשיב הפסק וכן חיבוק זרועות חשיבין הפסק מ"מ לא חשובי כמכוסין לענין לבן רואה הערוה דהיינו מגונה לכן בא"ח ס"א שם צריך לחוף על לבו בטלית ולא מהני אף דיניח הטלית על הלב והערוה ממש רק צריך לחוף ביניהם בטוב ולא כמ"ש במ"א שם סי' צ"א סק"ב ובס"ב דבגד ממטה ללבו ר"ל ממטה ללבו עם הערוה או ר"ל ממטם ללבו עם הלב כמ"ש בב"י שם בהדיא בחולין שבין ס"ב לס"ג לכן כ' שם דלא כוי כיסוי גידים רק הפסק אבל מים עכורין הוי חציצה וכיסוי ביחד דדבוקין בטוב כארעא סמיכתא לכן כ' באורתא חיים ובש"ע א"ח סי' ע"ד ס"ד דנשים כשלבושין החלוק יכולין להתפלל ולברך אף שאינם מפסיק למטה בחציצה ממש רק מונח עליהם ממש כיון דאין מגולין רק מנוסין ולא כוי לבו רואה את הערוה במגולה אף דאין הפסק ממש והוי לבו רואה את הערוה ממש דרך הריוח מעט מ"מ דרך הריוח מעט באשה אין יכולה לראות דערותן למטה מאוד וכל הפוסקים אין חולקין עליו רק כיון דלא מצא בב"י מי שיאמר כן לכן הביאו בה"ע בשם יש מי שאומר ואם יושבת ערומה על דבר או טוחית בקרקע אז הוי מחיצה וחציצה מהני באשה דאין לבה רואה הערוה לא ראיה ממש ולא מגולה כמ"ש ברמ"א שם סי' ע"ד ס"ד ור"ל הגם הלב מכוסה אף שלא ברציצה רק מונח עליו אבל באיש דערותו בחוץ לא מהני לכן כאן בש"ע מהני ג"כ בחלוקם דהוי מכוסה כולו ומונח עליהם והפסק ממש א"צ באשה אבל במים צלולים עד לבה לא מהני דלבה מגולה אף דהוי הפסק וכיסה על הערוה לחוד יעד צווארה לא מהני במים צלולים נהי דהוי הפסק וכן חיבוק זרועות הוי הפסק מ"מ מגולין בתוך המים לכן צריך מים עכורין עד צווארה או שהעכר ברגליו אף שכ' המ"א סי' ע"ד סק"ד שם דבכלי לא שייך זה היינו בכלי שאינו שואב ממעיין ונהר ומ"מ כ' הרמ"א כאן דנוהגין לברך בבגדה או בחלוקה שלובשת תיכף אחר הטבילה בעודה עומדת במים והכל ניחא ואין כאן שום פלוגתא בין כל הפוסקים ול"ק למה כ' בא"ח סי' ע"ד ס"ד בשם יש מי שאומר הלא גם הרא"ש כ' כאן דתברך כשעומדת בחלוקה י"ל דבהרא"ש יכולין לפרש דעומדת במים צלולין עד למעלה מרערוה וחלוקה קצר שמכסה עד למטה מלב אבל כשעומדת רק בחלוקה ולא במים והחלוק ארוך עד למטה מן הערוה הי' ס"ד דאסור לכן כ' דברי האורחת חיים בש"ע א"ח סי' ע"ד בשם יש מי שאומר: