אור ברסלב
מי טהרה סימן קצט חפיפה ובדיקה

מי טהרה· רבי יצחק הלפרין

סימן קצט חפיפה ובדיקה

סימן קצח דיני חציצה ונטילה

א מה שהקשו כולם על הב"י שהקשה על הטור שכ' קמטי ובית סתרים שלה הלא רש"י בדף ס"ו כ' על מ"ש רבא קמטי' כ' רש"י בית השחי וביה"ס אלמא דביה"ס פירושו של קמטין והקשו כולם הלא במשנה ה' פ"ח דמקואות כ' בית הקמטים וביה"ס וכן בש"ס הנ"ל דף ס"ו אמרינן מתבי בית הקמטים וביה"ס והס"ט הוסיף להקשות דברשב"א ורמב"ן כ' ג"כ קמטים וביה"ס שלה וא"כ מוסיף להקשות דקמטים היינו בית השחי דהיינו אצולי ידים ורגלים וגם ביה"ס הוא בכלל וא"כ למה אמר במחבר בית השחי וביה"ס שלה יאמר קמטים לחוד וגם קשה מנין לו באמת לרש"י דקמטים היינו בית השחי וביה"ס דילמא באמת כר"מ שבמרדכי וד"מ דרק בית השחי כמו שמוכח ממשנה דקמטים וביה"ס אבל נ"ל באמת רש"י מוכיח מלשון רבא דאמר קמטי' דהיינו קמטים שלה ולמה לא אמר סתם הקמטים או בית הקמטים כבמשנה ודאי דרבא ר"ל קמטים שלה אף במה שיש חילוק בין אשה לאיש ובבית השחי אין חילוק ודאי כוונתי גם על בית הערוה שהיא ביה"ס דאשה שבמשנה ב' פ"ט דמקואות וכמ"ש בתוספ' דף ס"ז וכמו שכתבתי בסי' קצ"ה ס"א אבל במשנה ה' פ"ח דמקואות כ' התם קמטים דאין חילוק בהן בין אשה לאיש לכן כ' אח"כ ביה"ס והשתא מקשה הב"י על הטור כיון דס"ל קמטי' כרבא ולא קמטים כבמשנה למה כ' אח"כ וכל בית סתרי' אבל על הרשב"א ורמב"ן ל"ק דכתבו כלשון המשנה קמטים וביה"ס שלה וקמטים היינו מה ששוה לאיש וביה"ס שלה שחלוק לכן במחבר לא כ' קמטים לבד דנטעו בהטור בדברי רבא וגם לא רצה לכתוב בית קמטים וביה"ס שלה דלא ידעינן עדיין הפי' של קמטים לכן כ' בית השחי ושיה"ס שלה כהנ"ל. ומה שהביא הס"ט מהב"ח דפקפק על ראיית מהר"ק מרבא דאחר מדיח במים ולא סתם מדחת וכ' הב"ח דאי הוי אמר סתם מדחת הוי אמינא קינוח איני יודע דסתם מדיח שבש"ס אינו קינוח לא מיבעיא לתוספ' ורא"ש בחולין דף ח' ע"ב ודף ק"פ ע"א ודף קי"א ע"ב דקנוח גרע מהדחה רק אף לרש"י דף ק"ה והר"ן דף קי"א דקנוח היפה בבלותא דפרסא הוא כהדחה מ"מ בכל המקומות מדכ' כל אחד בפ"ע הדחה בפ"ע וקינוח בפ"ע אלמא דאין קינוח בכלל הדחה וכ"ש רבא אמורא הי' צריך לפרש דבריו ודאי כמהרי"ק עיין בע"א דף ולכאורה משמע ממהרי"ק דישאר משקין אוסרין אף דיעבד בהדחה רק בחפיפת שער מותר דיעבד כיון דבחפיפה לא הוזכר במים כמו שהביא הד"מ בשמו בסק"ג והחילוק ביניהם קל דבמקום שיער דמכוסה לא איכפת אם נשאר כתם אבל בהדחת הגוף שאינו במקום שיער כתם חוצץ אבל באמת זה אינו כיון דכ' בסי' קצ"ח הט"ו דחלב ודבש ושרפים היבישים חוצצים ושאר כל השרפים אף לחים חוצצין כיון דהן ליכלוכי פירות וא"כ כל המשקאות הן ליכלוכי פירות וא"כ אדרבא קשה על מהרי"ק דמתיר בחפיפת שער דמה חילוק דאף במקום שיער חוצץ וכ"ש כל שערות הראש דהם רוב ואף אינה מקפדת ע"כ צ"ל דשם בסי' קצ"ח דוקא שרף דר"ל שנוטף מעצמו מהפירות כמו שמסיים באמת בתוספתא מפני שהן שרף ליכלוכי פירות והביאו הר"ש פ"ט דמקואות וא"כ ליכלוכי פירות עצמן אף יבישים אין חוצצין וכן מוכרח מדחשיב שרף התאנה והתות וחרוב ושקמה יבישים חוצצין אף דהן ליכלוכי פירות אלמא דשאר ליכלוכי פירות ואף יבישין אין חוצצין וכן מוכרח מהטור סי' קצ"ח כשלא ידעו מהתוספתא הי' רוצה לאמר דאף שרף שאר פירות אף יבישין אין חוצצין וא"כ מוכח דאף בהדחה משקין אין חוצצין אף בבשר דיעבד רק לכתחילה י"ל דגזרינן כ"ו שאמר רבא דיקא במים א"כ בחפיפה דלא הוזכר בש"ס במים יש להקל אף דכ' הרמ"א בסי' קצ"ח ס"א דגזרינן לכתחילה דברים שאין חוצצין אטו חוצצין מ"מ כיון דאף חפיפה בנתר יאהל אסור רק לכתחילה מש"ע דשאר אף לכתחילה לא מרבא דף ס"ו עיין סימן ס"ט אבל באמת החילוק של מהרי"ק שמחלק בין חפיפת ראשה להדחת קמטים איני יודע הלא גם קמטים הם בית השחי וביה"ס כמו שפי' רש"י וא"כ הוא ג"כ במקום שיער ע"כ צ"ל דמה שאמר רבא יא תחוף אלא בחמין בדף ס"ו מיירי רק בראש ומה שאמר מדיחה קמטי' במים מיירי בבית השחי וביה"ס וכ"כ ברא"ש יש קולא דאף בשאר משקין וחומרא דרק בחמין ובקמטי' יש קולא דאף בצונן וחומרא דרק במים כן משמע מתוספ' חולין דף יו"ד אבל מתוספ' נדה דף ס"ו משמע דלא תחוף בחמין קאי גם אקמטים וצ"ל דבקמטים שייך חפיפה וגם הדחה ובראש לא שייך רק חפיפה וכן משמע גם בתוספ' חולין דף יו"ד ובהכי לא יסתרו אבל באמת קשה למה שינה רבא לשונו מדיחה קמטי' ונא אמר תחוף קמטי כיון דשייכי בקמטים ג"כ חפיפה לכן נ"ל דחפיפה עם משרק מח"ת חשש קשרים לא שייכה רק בראש דארוכין כמ"ש בתוספ' דמוקטר הוא רק בראש אבל חפיפה בלא מסרק שייכה גם בקמטים וכיון דבקמטים הוא בלא מסרק וכן אומר מדיח דאם יאמר תחוף הוי משמע במסרק לכן אומר מדיח להוציא מסרק דא"צ אבל לא תחוף רק בחמין דקאי גם אראש שבמסרק כ' חפיפה אף דמיירי גם מקמטים מ"מ אין איסור במסרק וגם עיקר דין משמיענו דרק בחמין וניחא הכל והשתא ניחא דבטור ומחבר כ' שקמטים וביה"ס רק הדחה ובשיער ראשה כ' לסרוק במסרק ואח"כ כ' דחפיפה שבמקום שיער היא רק בחמין וכן בקיצור הלכות נדה של הרא"ש כ רק ותסרוק ראשה וגם בר"ן לא כ' סריקה וגם ברש"י לא כ' סרוקה רק בתקנת עזרא ושם כ' מיקטר ולא שייך רק בראש כמ"ש תוספ' וגם הראב"ן שמביא הש"ך סק"א לא כ' מסרק רק ברמב"ן ורשב"א כ' מסרק על כל מקום שיער והשתא ניחא כיון דתקנת עזרא לא הי' רק על הראש לכן אמר רבא על קמטים רק לעולם ילמד אדם בתוך ביתו אבל אם נאמר כרמב"ן ורשב"א דתקנת עזרא על כל שיער במסרק א"כ למה אמר רבא רק ילמד בתוך בימי ורק מדיח מיהו אפשר לומר דאף הרמב"ן ורשב"א שכ' לשון דעזרא תיקן שתהא חופפת בכ"מ שיער שבה במים חמין וסורקת במסרק או מפספסת בידי' היטיב כדי שלא יהי' שערות קשורים זה בזה עכ"ל הרשב"א י"ל דסורקת במסרק הוא בפ"ע על שערות הראש לכן מסיים בקשר דלא שייך רק ברא"ש כמ"ש התוספ' אף דבלשון הרמב"ן כ' אותן משמע דקאי אלמעלה מ"מ מסיים כדי שתתיר שערותי אם יש בהן קשר א"כ רק בשערות שיש שייכות קשר בהן דהיינו הראש ושערות הראש הן ג"כ מאותן של השערות שבכ"מ אף דכ' הש"ך דנוהגת עכשיו לסרוק הראש ולפשפש השער מ"מ נ"מ אם שכחה א"צ לחזור ולטבול אף שלא שימשה עדין ול"ד לס' קצ"ח בשכחה ליטול ציפורן נקי דשם חומרא מחמת בא"א בקיאין אבל כאן חומרא בעלמא וכ"ש הוא מעיינה ולא חפפה בגוף שלא במקום שער דלא כס"ט סק"ו וא"כ ל"ק גם מה שהקשה הס"ט בסי' קצ"ח ס"ק ט"ו כיון דקשר לא שייך רק בראש וגם ל"ק מה שהקשה הס"ט סק"ט כאן על המהרי"ק שכ' דרבא דוקא נקט במים על קטמים א"כ מה הקשה התוספ' חולין דף יוד על רש"י למה נקט רבא קמטים דוקא ולא על שאר הגוף הלא רבא קמ"ל דוקא קמטים במים לא עיין בתוספ' שם שכ' דיאמר רבא אפי' קמטים ור"ל דיאמר מדיחה גופה בחמין ואפי' קמטי' במים ואין להקשות א"כ מה לא סי' הלא קמטים קילא ומים חומרא לפי מה שכתבתי דמדיחה ר"ל בלא מסרק א"כ אפי' קמטים דבית השחי וביה"יס של שערות סגי בהדחה אלא ודאי דשאר גופה א"צ כלל רק המנהג לכתחילה לחפוף אף שאר הגוף בחמין ואם עיינה בגופה ולא חפפה במקום שאין ביער עלתה לה טבילה:

ב. ובענין חפיפה אי בי"ס או בלילה בפלוגתא שבין רש"י לשאלתות באמת מ"ש רש"י דף ס"ח דבקושי התירו להרחיק חפיפתה מטבילתה כ"כ קשה דאף שחפפה ביום סמוך לערב וטבלה בתחילת הלילה הוי סמיך לחפיפה טבילה כמו בדף ס"ו ללישנא קמא עכצ"ל דכוונת רש"י אם חפפה בעוד היום גדול וטבלה בלילה כלישנא בתרא בקושי התירו אבל חפיפה ביום סמוך לערב וטבילה בלילה דסמיך מותר אף לכתחילה בלא קושי וכן מוכח מדכ' התוספ' דאף לשאלתות אינו אסיר רק לחוף מבעוד יום ולצאת מהמרחץ קודם הלילה וע"כ אין ר"ל דהטבילה יהי' מבעוד יום דזה כבר נאסר בדף ס"ז משים דר"ש או סרך בתה ע"כ דר"ל דמנהגם הי' דחפפי מבעוד יום וחזרו לביתם ואח"כ הלכו למרחץ לטבול ואף זה אסור לשאלתות אבל לרש"י בקושי התירו זה וכן מוכח מלשון התוספ' בד"ה הא דלר"ת לא איירי הש"ס כלל באיסור חפיפה שחרית וטבילה ערבית בלא הפסקת יום אלמא דלרש"י ושאלתות מיירי בזה וא"כ ע"כ דכוונת רש"י דכשרחוק כהנ"ל התירו בקישוי אבל סמוך מיתר לכתחילה ועדיף מבלילה ואף לשאלתות מותר כמ"ש התוספ' כששהתה במ במרחץ עד הלילה ולא אסור רק כשיוצאת מהמרחץ קודם הלילה אחר החפיפה ועדיף בלילה אף מסמוך לערב ולרש"י גם בזה עדיף ביום. ומ"ש התוספ' דאף לשאלתות בשהתה במרחץ עד הלילה חפיפה אריכתא היא שכל שעה עוסקת בחפיפת גופה ושערה ותבא עלי' ברכה ועוד יש שמחמירות אף מחופפת נישאת עמהן מסרק וסורקת עצמן בבית הטבילה ולשין הרא"ש דגם לשאלתות נהגו מנהג יפה נשים שלנו שמתחילין לחוף מבעוד יום ועוסקת בחפיפה עד שתחשך ואז טובלת ועוד מחמירות על עצמן דאף שחפפו נושאת עמהן מסרק וסורקית בבית הטבילה עכ"ל איני יודע מה חומרא יותר מהקודם אדרבא בין בית למרחץ מפסיקין ועכצ"ל דאף שחפפו במרחץ עד שתחשך מ"מ נושאת מסרק ממרחץ לבית הטבילה לסרוק פעם אחרת בשעת טבילה בל לה ממש וגם דרך הילוכה לא יפול חציצה וזה עדיף אף לשאלתות דחופפת ביום ובלילה אף דאין סורקת רק במסרק פעם שני בלילה אבל לא בחמין כל הגוף פעם שני מ"מ ממ"נ לרש"י בדף כ"ו דחפיפה הוא כל הגוף לרש"י סגי בחפיפה דגוף וא"כ אף אם נחוש שמא חפפה בעוד יום מותר וכ"ש אם סמוך לליל ולשאלתות דביום אסור מ"מ התוספ' בדף ס"ו ס"ל דכל הפוסקים חולקין על רש"י רק דסגי חפיפה בשערות ולא בכל הגוף וא"כ עיקר החפיפה דשער הי' בלילה וכ"ש כיון דהחפיפה הראשונה הי' ג"כ סמוך ללילה כמנהג הנשים ודאי סגי אף לשאלתות אף אם נימא דשאלת ת ס"ל כרש"י דצריך חפיפת כל הגוף. ומ"ש התוספ' דף ס"ח דלרש"י אם חל טבילתה במ"ש שחל ביו"ט מותרת לחוף בע"ש ולטבול במ"ש והרא"ש כ' דאסור לרש"י ותדחה הטבילה י"ל דלא פליגי בתוספ' כ' חל טבילתה וברא"ש לא כ' רק חל יו"ט במ"ש אבל טבילתה י"ל דהי' בע"ש ונדחה למ"ש לכן אמרינן דהדחה יותר והשתא נבוא לדברי הטור דלא ת קשי עלי' כל קושיית הב"י כלל מ"ש לשאלתות דמוטב לטבול בלילה והקשה הב"י על לשון מוטב דהי' לו לומר דאסור לטבול ביום לשאלתות אין קושיא דרק שתלך לביתה אחר החפיפה אבל במרחץ סמוך לערב מיתר אף לשאלתות מ"מ אף בזה יותר טוב בלילה ממש ומ"ש הטור בחל טבילה במ"ש דילה בחפיפת ליל טבילתה הלא לשאלתות עיקר החפיפה בלילה ולמה כ' דילה גם זה ל"ק כיון דכ' תחלה דמחמירות לשאת מסרק גם בלילה וא"כ הוא ביום ובלילה לכן אמר דכאן דילה אף למחמירין רק בלילה לחוד ומ"ש דמנהג יפה שתחוף בע"ש יפה ובמ"ש תחוף מעט ותסרק שערותיה והקשה דלשאלתות למה סגי בלילה במעט וגם למה צריך בע"ש כבר כתבתי די"ל דשאלתות חולק על רש"י דסגי רק בחפיפת ראשה ומה שהקשה למה צריך בע"ש י"ל דבמ"ש אין כ"כ הרבה חמין על כל גופה בתחלת הלילה כמ"ש בדף מ"ח בעובדא דריש גלותא וא"כ גם רש"י ל"ק כהנ"ל. והמחמירין מצריכין ביום ובלילה וגם חפיפת גופה ומ"ש הטור נזדמנה לה טבילה בליל שבת דילה בחפיפת יום והקשה הב"י הלא לרש"י עיקר החפיפה ביום ולמה כ' דילה גם זה ל"ק כמ"ש לעיל כיון דבע"ש אינה יכולה לחפוף סמוך לערב דינה ביום ובהכי ניחא גם קושית ב"י על הטור מה קמ"ל בחל יו"ט במ"ש ומה שהקשה הב"י על מ"ש הטור דבחל מ"ש ביו"ט מותרת לחוף בע"ש לכ"ע אף לרש"י דסותר להרא"ש אך ל"ק דהטור התחיל בחל טבילתה וע"ז קאי גם אח"כ ובזה גם הרא"ש מודה כמ"ש לעיל אף לרש"י וא"כ גם מה שהאריך הש"ך בסק"ו כבר האריך הס"ט סק"ו לתמוה עליו ואדרבא דבחל ליל טבילתם במוצאי שני ימים טובים שאחר השבת לא תחוף בע"ש רק עיקר החפיפה כולו במוצאי יו"ט דחיישינן שלא תחוף רק מעט במוצאי יו"ט אם תחוף בע"ש וה"ה במ"ש אחר שני יו"ט שלהם וגם מה שכ' הש"ך דנכון לחוף ולסרוק הכל במרחץ סמוך לטבילה א"כ קשה בתוספ' ורא"ש מה עוד מחמירין ודאי כמ"ש לעיל דבבית הטבילה ממש בשעת טבילה תסרוק שערותי' פעם שני גם מ"ש הס"ט סק"ט בשם העט"ז אף שחפפה בבית תשא עמה מסרק לבית הטבילה בית לאו דוקא רק עיקר השמיענו רבותא דבית הטבילה. ומ"ש בס"ט בסק"כ דמרמב"ן ורשב"א מוכח דשאר איברים אסור בחמין דכ' כאן דחפיפה פוספוס ובא"ח סי' שי"ג סכ"ז מתיר בפוספוס איני יודע דשם מתיר פוספוס כשאין בו קשר אבל כשיש בו קשר ודאי אסור משום סתירת בנין כמו בקליעה שם סכ"ו וא"כ חפיפה הוא רק משום התרת קשר ואסור בשבת ויו"ט. ומ"ש שם עד הס"ט להקשות על הש"ך שלא תלבוש ביום בשבת שלא תרחיק החפיפה בע"ש מהטבילה במ"ש והקשה הס"ט הלא לשאלתות סגי לכתחילה בלילה כבר כתבתי דבמ"ש בתחילה אין מים חמין על כל גופה והשתא ניחא גם מה שהקשה הס"ט למה מחיר הש"ך ביום וא"ו דתצטרך לחפיפה ביום דמ"מ לרש"י ודאי מותר לכתחילה וגם לשאלתות מותר בשעת הדחק אבל במ"ש אף דבאמת מותר בלילה מ"מ כבר נהגו לחוף עיקר בע"ש ומעט במ"ש מחמת שאין חמין כ"כ וא"כ תרחיק עיקר החפיפה מהטבילה וגם בשעת טבילה לא תחפיף בחמין רק השיער וא"כ לרש"י להרחיק החפיפה מהטבילה אינו מיתר רק בשעת הדחק ולשאלתות אם נאמר דס"ל כרש"י דצריך חפיפה על כל הגוף אינו מותר רק בשעת הדחק ואף אם נאמר דס"ל דלא כרש"י בזה מ"מ כבר נהגו הנשים אף בזמן השאלתות לחוף כל גופן כמ"ש הרמב"ן ורשב"א ור"ן וא"כ אין מותר רק בשעת הדחק בין לרש"י בין לשאלתות לכן אין לנגשין אף דברמ"א סי' קצ"ז ס"א כ' רק במקום שהי' אפשר לטבול קודם מ"מ עכשיו כיון דממתינן עד יום וא"ו כבר כתבתי שם סי' קצ"ז דמצוה מדרבנן והיינו הטבילה לזמן יום השבעה ולבישת הליבון אבל לבישת הליבון בעצמו מותר להיות אימת שתרצה וגם בסי' קצ"ו סי"א כ' הרמ"א דהמחמיר יחמיר ואין לחלק בין להקדים או לאחר דמהרא"י בתשובה הביאו הש"ך סי' קצ"ו סקי"ט אין מחלק בין להקדים או לאחר. ומ"ש הס"ט בסקכ"ז לדחוק בכוונת הרשב"א באמת י"ל כוונתו פשוט כמ"ש הר"ן דעיון דאורייתא מחמירין בו וחפיפה דרבנן מקילין בו וגם כ' הר"ן שם אם סמוך לטבילה חפפה ובדקה ונמצא דבר חוצץ א"צ טבילה אחרת אבל אם החפירה רחוק אף דבשעת טבילה עיינה ואחר הטבילה נמצא דבר חוצץ צריכה טבילה אחרת דאמרינן דלא דיקדקה בעיון וזה כוונת הרשב"א דפסקינן עיקר דסמוך לחפיפה ממש טבילה לענין עיון אבל לענין חפיפה יש להקל כלישנא דעונה וגם נקרא סמוך אף דגם אם נאמר עונה יש חומרא מ"מ מדינא הוא כיון דאינה נזהרת ביותר מיום ללילה וניחא בת"ה הקצר ומ"ש בארוך אם לא חפפה ולא עיינה ר"ל או לא עיינה ור"ל אם לא חפפה בסמוך דעונה אין לא עיינה בסמוך ממש לכן כ' בקצר רק ואם לאו ובלא"ה מוכרח כן אף בארוך דאל"כ יסתרו הדיוקים מרישא לסיפא וגם יחלוק עם הר"ן ודאי בהנ"ל וכן כוונת המחבר ורמ"א וכ' הש"ך סקט"ו וא"כ איני יודע מ"ש הש"ך בסקי"ד דיש חולקין ויש להחמיר כשני הדיעות לפי מה שכתבתי י"ל דאין חולק רק י"ל דהש"ך ה"ל ברישא שלא עיינה ג"כ סמוך לטבילה לכן כ"כ הש"ך דיש להחמיר כשני הדיעות ולפי מה שכתבתי ניחא ג"כ מה שהקשה הס"ט סקנ"ח על הטור ומחבר שכתבו רק דצריכה טבילה אחרת ולא כתבו דצריכה ג"כ חפיפה אחרת דבאמת כיון דכ' הב"י דלרחב"ד הגירסא בש"ס ללישנא קמא דא"צ לחוף ולטבול וללישנא בתרא דא"צ לא לחוף ולא לטבול וא"כ ללישנא ברחוק צריכה לחוף ולטבול ולל"ב א"צ רק לטבול וכיון דעיינה סמוך לטבילה רק לא חפפה דמדרבנן הוא מקילין בה כל"ב כמ"ש הר"ן ורשב"א ומ"מ היכי דהמקוה הי' מים קרים ולא פושרין כ' הפרישה על הטור דצריכה גם לחוף דמים קרים מסבכים וכ"כ ב"י עכ"ל והקשה הס"ט היכן כ' הב"י כן ולא עיין לעיל דכ' הטור ולא תחוף בקסיס דמסבכין השיער וכ' הב"י דרש"י כ' הטעם דקרים מקשין השיער ואין ליכלוכו עובר והרמב"ם כ' כרבינו דמסבכין השיער עכ"ל ור"ל דלרש"י אם חפפה בחמין קודם שחפפה בקרום מותר כיון דעבר ליכליכו אבל לרמב"ם ולרבינו דמסבכין השיער אף דחפפה בחמין אסורה לחוף בקרום ומה שלא כ' כן המחבר נ"ל כיון דבדיעבד בלא"ה מותר בס"ב וא"כ בחפיפה דמדרבנן שאחר העיון א"צ לחזור ולחוף וגם שם בס"ב א"צ לחזור ולחוף כמ"ש כש"ך שם עיין סי' ס"ט ולפמ"ש לעיל בדברי הרשב"א הפי' ניחא ג"כ מה שהקשה הס"ט סקכ"ט ורצה לעשות פלוגתא בין הרשב"א לר"ן אבל באמת כוונת הרשב"א פשוט כמו שכתבתי לעיל כיון דלרבא דוקא כשנמצא דבר חוצץ ולא חפפה בסמוך דהיינו עונה אף שעיינה סמוך ממש או שלא עיינה בסמוך ממש אף שחפפה בסמוך עונה אסור אבל כשלא נמצא דבר חוצץ מהני אף חד מהני בין שלא עיינה בסמוך ממש וחפפה בסמוך עונה מותר דיעבד וכ"ש כשלא חפפה בסמוך עונה ועיינה בסמוך ממש דמותר דיעבד והשתא ניחא ג"כ מה דכ' הרשב"א כ"ש כשלא חפפה בסמוך ולמה הוצרך להשמיענו אלא ודאי דקמ"ל אף שעיינה בסמוך וע"כ דתחלה ר"ל דלא עיינה בסמוך וחפפה בסמוך דאי דר"ל דלא עיינה ולא חפפה בסמוך א"כ מה כ"ש שכתב אח"כ וא"כ ע"כ מוכרח כמו שכתבתי וא"כ גם להרשב"א כשלא חפפה בסמוך עונה וגם לא עיינה סמוך לטבילה ממש אסור אף דיעבד כמו להר"ן וכן הרמב"ן ג"כ ר"ל או ולא יסתור רישא לסיפא וכן כוונת המחבר ס"ח אף שלא הי' חפיפה ובדיקה סמוך לטבילה ר"ל או חפיפה או בדיקה לא הי' סמוך לטבילה כיון דקאי על סעיף וא"ו שכ' שם ובשעת טבילה תעיין ותבדוק כנ"ל. ומ"ש הרמ"א סי' ב"י בשם הרמב"ם ע"ס ור"ל ב"י בשם הר"ן וא"צ למ"ש הס"ט סק"ל ולענין דינא דס"י אם קי"ל כדיעה ראשונה או כרמב"ם מ"ש הס"ט דהמחבר ורמ"א לא הכריעו נ"ל דהכריעו להא דסעיף יו"ד עם סי"א דאל"כ אין פי' לסיי"א בד"א שכ' על הרמב"ם הלא הרמב"ם ס"ל דאף בנתעסקה באותו מ"ן צריכה טבילה אחרת לכן פי' בסי"א ומכריע בד"א דפסקיעט כרמב"ם דאף בסמוך עונה צריכה טבילה אחרת היינו כשלא נתעסקה באותו המין אבל נתעסקה א"צ טבילה שנית אבל אם לא חפפה קודם טבילה ר"ל סמוך לטבילה. אף שנתעסקה צריכה טבילה שנית וניחא ג"כ מה שהקשה הט"ז מה קמ"ל בלא חפפה ולהנ"ל ניחא וגם ברמב"ם בעצמו שכ' דאף נתעסקה י"ל דקאי על ואם לאו דהיינו שאינו סמוך לטבילה. ולפמ"ש לעיל ברשב"א צדקו דברי התפל"מ שמביא בס"ט סקל"ז ול"ק מה שהקשה עליו הס"ט שם. ומה שמאריך הס"ט סק"ב לענין ספק דרבנן ואיתחזק איסורא אין עת האסף פה:

ג. הקיצור דלכתחילה צריכה לחוף במים חמין כל גופה ושערותי' ובית סתרים ולעיין בהם שלא יהא דבר חוצץ ולסרוק שערות ראשה וכל השערות או לפספס ביד בשערות' שלא יהא קשר בהם או דבר מיאוס ובדיעבד שחפפה שערות הראש בשאר משקין או בנתר ואהל או במים קרים כל הגוף א"צ לחזור ולחוף אף שלא טבלה עדיין וה"ה אם חולי והרופאים ציוו לה לחוף הראש ביין ונסתה ג"פ בשערותי' שלא נסתבכו מותרת לחוף אף לכתחילה ביין ובדיעבד שחפפה אף שאר השערות נקמטים ביין או שאר משקים וטבלה או שלא סרקה שאר השערות ולא פיספסן נטבלה או שלא חפפה כלל הגוף שבלא שערות רק עיינה וטבלה עלתה לה טבילה אבל אם לא עיינה ולא חפפה בגוף בלא שערות שבמקום מגונה או שלא חפפה במקיום שערות אף שעיינה או שחפפה ימיינה בשערות הראש ולא סרקה במסרק או לא פיספסו לא עלתה לה טבילה. וכל מ"ש בש"ע ס"ג דה"ו בשם להלכה ומ"ש בס"ג דמנהג כשר אף שחפפה תשא מסרק לבית הטבילה ר"ל אף שחפפה וסרקה במרחץ בס"ק שנית במקוה סמיך לטבילה ממש ומ"ש רמ"א בסעיף ד' מנהג יפה כן בדין ומ"ש בסעיף וא"ו חל ליל טבילה דוקא שחל ליל טבילה אבל כשלא חל במו"ש של יו"ט או יו"ט רק שהיו ביום וא"ו ונדחה לליל מי"ש של יו"ט תדחה עד אחר יו"ט וגם אם חל במו"ש של יו"ט טבילה או ביו"ט אין להרחיק החפיפה מהטבילה אבל כשחל ירט ביום א' וב' וחל ליל טבילה במוצא יו"ט אין לחוף בע"ש כלל רק בליל מוצאי יו"ט כל הגוף בחמין עם הסריקה והענין כולו וכן אם חל יו"ט ביום ה' וא"ו וחל ליל טבילה במו"ש אין לחוף בעיו"ט רק במי"ש הכל כהנ"ל ביו"ט מותרת ללבוש לבנים וכן ביום וא"ו אבל בשבת אסיר לכתחילה כדי שלא להרחיק החפיפה מטבילה ואם לבשה מותרת לטבול כמ"ש ולהרחיק כהנ"ל אם חפפה ועיינה וטבלה אח"כ רחוק יותר מעונה ולא חפפה ולא עיינה סמוך לטבילה ממש אף דיעבד לא עלתה טבילה אבל אם עיינה סמוך לטבילה ממש אף שהחפיפה הי' רחוק יותר מעונה, או שהחפיפה היה בתוך עונה עם העיון ולא עיינה פעם שנית סמיך לטבילה עלתה לה טבילה וכל זה כשלא נמצא עלי דבר חוצץ אחר הטבילה אבל אם נמצא עלי' דבר חוצץ אחר הטבילה אם החפיפה היה בתוך עונה והעיון הי' סמוך לטבילתה ממש ונתעסקה באותו המין אחר הטבילה א"צ טבילה אחרת ולא חפיפה אחרת אבל כשלא נתעסקה באותו המין צריכה טבילה אחרת רק לא חפיפה אחרת אבל כשהחפיפה הי' יותר מרוחק מעונה אף שעיינה סמוך לטבילתה ממש אף שנתעסקה באותו המין אחר כטבילה צריכה חפיפה וטבילה אחרת וכן אם חפפה בתוך עונה וגם עיינה רק לא עיינה סמוך לטבילתה ממש אף שנתעסקה בא"מ צריכה לחוף ולטבול פעם שנית ועונה ר"ל באותו יום אף מרוחק אבל חפיפה בסיף יום וטבילה בתחלת הלילה הוי שני עונות אף סמוך. וגם שאר איברים מותר בחמין בי"ט רק כל הגוף אסור ופיספוס דמותר בא"ח סי' ס"ג כשהשערות אין קלופין ולא קשורין:

תוכן העניינים

מי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה