אור ברסלב
מי טהרה סימן קצב הכנסת כלה לחופה

מי טהרה· רבי יצחק הלפרין

סימן קצב הכנסת כלה לחופה

סימן קצא מצאה דם בהשתנה

א. מ"ש ב"י בשם הרשב"א דאף שבדקה בשעת התביעה אסור וכ' הב"י דכן משמע מרבא דאין לה תקנה אחרת רק ז"נ ומחמת זה הקשה על הראב"י וגם מהרא"ש משמע דלא כראב"י באמת מרא"ש משמע כן אבל מרשב"א ורבא אין ראי' דרשב"א כ' דבשעת התביעה לא מהני דא"א לצמצם החימוד והראי' אבל הראב"י כ' דבדקה מקודם התביעה עד אח"כ דהיינו שנתנה מוך דחוק מהני וגם מרבא אין ראיה דעל הסתם אין ידה בין עיני' זמן רב כמ"ש בש"ס דף ס"ח אבל כשנתנה מוך דחוק מהני כמ"ש ב"י בשם הרשב"א סי' קצ"ו וא"כ י"ל דראב"י כרשב"א ועוד דאף לרא"ש כיון דכ' ב"י דבדיעבד בבדיקה אחת תוך ז' סגי וא"כ אף ביום א' למה יגרע בדיקה דשעת התביעה ואין לומר כיון דעכ"פ ז' ימים המתנה צריכה אף בלא בדיקה אין זה ראיה דדוקא סתם בדיקה בידים כסתם ש"ס לא מהני שמא ראתה קודם וכיון דחיישינן שמא ראתה קודם מחימוד חיישינן גם אח"כ אבל כשנתנה מוך דחוק מקודם התביעה עד אח"כ ולא ראתה לא חיישינן גם לאח"כ ואפשר גם הב"י אינו חולק על ראב"י רק כיון שפירש בראב"י בדיקה סתם לא מוך דחוק ואז א"א לצמצם ומ"ש הב"י דאף להרא"ש בדיעבד בפ"א שבדקה בתוך ז' סגי דלא עדיפא מרואה ודאית איני יודע דאף להרא"ש בסי' קצ"ו מ"מ כ' רק תחלתן או סופן אבל באמצע יש להחמיר וכאן כ' סתם ויותר קשה דאם לא בדקה כל ז' רק ביום ח' לכ"ע לא מהני בסי' קצ"ח אף דהי' הפסק טהרה כיון דיותר מז' ימים מעל"ע מבדיקה לבדיקה וא"כ כאן דא"צ הפסק טהרה מה מהני סופן לחוד הלא יש יותר מז' ימים מעל"ע וכ"ש אם הי' התביעה בלילה וגם מ"ש ב"י אף שהרא"ש כ' שמא בכל יום תראה מחמת חימוד לא מסתבר שיחמיר בה יותר מרואה ודאית איני יודע הא טעמא קאמר הרא"ש וגם קשה על הרא"ש למה מצריכה לכתחילה בדיקה בכל יום ואינה מצריכה הפסק טהרה דמשמע אף לכתחילה אבל באמת ניחא הכל דהב"י כ' אח"כ בד"ה כ' הגהמ"י דלא מחמירין בדיעבד בה טפי מנדה ודאית וגם הרא"ש כ' טעם רש"י ג"כ דחיישינן שמא ראתה גם בשעת התביעה וגם לשון הרא"ש דחיישינן בכל יום שמא תראה דבאמת כל מה דמחמירין בז' נקיים רק לדידן דחיישינן לזבות אבל בנדה כל שבדקה פ"א ונמצא טהורה אף באמצע ימי נדות טהורה כמ"ש בש"ס דף ס"ח ובב"י סי' קצ"ו וכ"ש כשבדקה אחר ז' ונמצא טהורה כיון דנדה א"צ ז' נקיים וא"כ בזו דתבעוה לינשא דמחמת חימוד לא מחמרינן יותר מנדה ולא אמרינן ספק זיבות כיון דהוי ס"ס שמא לא ראתה כלל ואת"ל דראתה שמא נדות רק לכתחילה אף בס"ס צריכה לבדוק כל יום וכן בנדה ז' עם יום שראתה ובזיבה ז' נקיים חוץ מיום שראתה לכן צריך לכתחלה ז"נ ובדיקה בכל יום אבל בדיעבד מותר בבדיקה אחת תוך ז' ואח"כ כנדה דרק ספק אחד לכן א"צ הפסק טהרה דאם נצריכה הפסק טהרה נחזיקה לזבה ובדיעבד יהי' מותר אף בשחרית ואף שלא בדקה כלל בתוך הז"נ ובאמת בנדה לא מהני ביום א' בשחרית כבסי' קצ"ו [או אפשר דלהרמב"ם שם אף ביה"ש לא מהני] לכן אין מצריכין הפסק טהרה כלל כנדה וגם אם נאמר הטעם דודאי ראתה בשעת תביעה כרש"י כיון דהי' לה כ"כ חימוד דראתה נתבטל החימוד ולא חיישינן שתהיה עוד ועוד דאם ראתה הי' ניכר עלי' ולא נאבד פעם שנית אבל אם נאמר שלא ראתה עדיין מחמת חימוד חיישינן בכל יום בסוף או בתחילתו שתחמוד עד שתראה רק א"צ ז"נ וא"כ רק לכתחילה חיישינן לכל החששות חיישינן דראתה זיבה וחיישינן שמא לא ראתה כלל ותחמוד עוד לכן צריכה לכתחילה בדיקה כל ז' ואחר ז' אבל בדיעבד אמרינן דראתה נדה וגם כיון דראתה לא תחמוד עוד וגם כיון דראתה פ"א אלו ראתה פעם שנית לא הי' נאבד רק היה נשאר עלי' כשבדקה ומהני בדיקה ולכן ניחא דאף לדידן דפסקינן בסי' קצ"ו דצריך בדיקת יום א' וז' היינו מחמת ספק זובות אבל כאן דרק כנדה סגי בפעם אחת בדיקה ואפשר דזה כוונת הש"ך בסק"ב ומה שקשה לי בדברי המרדכי שבב"י כשדחו הנשואין לא מסקא אדעתייהו דהנך נקיים וכשנתפשרו צריך ז"נ אחרים וכן כ' המהרי"ק שם ומהרי"ק מוסיף דחיישינן לחימוד כל שעתא יש לחוש שמא השתא חזיא ולאו אדעתא לכן בעינן דיהבא אדעתה ומסקא טובא משמע דלא חיישינן לחימוד חדש דאי חיישינן לחימוד חדש לא הי' צריך לטעם שלא מסקא אדעתה וא"כ כיון דלא חיישינן לחימוד חדש רק לחימוד דכל יום קשה כיון דבדיעבד מותר בבדיקה אחת וא"צ ז"נ אחרים דהוי דיעבד א"כ כ"ש דלא איכפת לן מה שלא בדקה יפה אח"כ כיון דאף בלא בדיקה כלל אח"כ מותר בדיעבד ואפשר לתרץ דלחימוד חדש לא חיישינן שלא יהיה מהני בדיקה יפה רק פ"א ובתוך ז' א"צ בדיקה רק פ"א וכשדחו הנשואין תוך ז' ובדקה קודם שדחו א"צ ז"נ אחרים אבל לא בדקה קודם שדחו לא מהני אף שבדקה אחר שדחו וצריכה ז"נ שנים אבל כשדחו אחר ז' אם קודם טבילה לא מהני אף שבדקה כל ז' וגם כשדחו בסופה מ"מ צריך ז"נ שנים אבל אחר שטבלה אף שדחו אחר ז' מ"מ א"צ ז"נ אחרים כיון דספרה ז"נ וטבילה קודם שדחו הטעם עיין לקמן ומ"ש הש"ך בסק"א דעכשיו המנהג להפסיק בטהרה ומ"מ בבדיקה א' תוך ז' סגי ר"ל חוץ מההפסקת טהרה ואין ההפסקת טהרה עולה לבדיקה א' כמ"ש לעיל דחשבינן כנדה ומ"ש הט"ז סק"ו לא נראה כן מלשון מהרי"ק רק כל זמן דלא ידעה זמן הנשואין השני לא מסקא אדעתא וצריכה ז"נ שנית כמו שמוכיח מהרי"ק מלשון עד שיתפשרו מכל וכל לכן מה שהקשה הט"ז על המ"ב צדקו דברי הט"ז דלא כש"ך סק"ז שכ' כיון דיש הרבה פוסקים דא"צ ז"נ וגם בדיעבד סגי בבדיקה א' כבר תרצתי דל"ד לכאן דהיא אחר ז' רק תחילת דברי הט"ז ג"כ לא נראה ממהרי"ק כהנ"ל ומ"ש הס"ט סק"ב כבר תרצתי ומ"ש הס"ט בסק"ג דדוקא בקטנה שלא ראתה מעולם לא משמע מש"ס כן רק דאין חילוק בין קטנה לגדולה וגם לפי מה שכתבתי לעיל הטעם אף מגדולה כן וכן מ"ש בסק"ד וסק"ו עד סקי"ג והטעם מכל הנ"ל דלחימוד חדש לא חיישינן רק פ"א מחמדת יותר ולא מהני בדיקה אף יפה אבל אח"כ לא חיישינן ומהני בדיקה יפה אף אחר ז' דכיון דחיישינן לתביעה שראתה ואלו ראתה פ"ש בי' נמצא ולא הי' נאבד כשתבדוק יפה ולשמא תראה א"צ ז"נ אחרים אבל כשדחו הנשואין אחר ז' אף שבדקה בתוך ז' וגם בשעת דחיית הנשואין בדקה מ"מ לא אסקא אדעתה בדיקה יפה וחיישינן שמא ראתה כבר פ"ש דאף דראתה תחלה ואין לה עוד חימוד כל ז' אבל אחר ז' יש חימוד וצריכה ז"נ שנית מיום שתתפשר אבל כשדחו הנשואין אחר ז"נ ובדיקה ואחר הטבילה א"צ ז"נ שנים ואף בדיקה בדיעבד א"צ [ומ"ש הש"ך סק"ה בשם המרדכי אינו במרדכי כמ"ש הס"ט רק במרדכי כ' דטבילה דקודם ז"נ לא מהני] דאחר ז"נ וטבילה אין לה עוד חימוד רק לכתחילה חיישינן לחימוד שמא תראה וא"צ ז"נ שנים אבל אם דחו הנשואין תוך ז"נ הראשונים אם בדקה פ"א קודם א"צ ז"נ שנים וגם בדיעבד גם בדיקה א"צ אח"כ דאמרינן דראתה נדה בתחלה ואין לה חימוד כל ז' אבל כשלא בדקה קודם דחי' צריכה ז"נ אחרים ואף כשבדקה בשעת הדחי' דלא אסקא אדעתה והנ"מ בין בדקה תוך ז' קודם הדחי' ללא בדקה דממ"נ אם הדחי' הומשך עד אחר ז' צריכה ז"נ אחרים אף שבדקה קודם ואם הדחי' לא נמשך עד אחר ז' אף שלא בדקה קודם א"צ ז"נ אחרים כיון שבדקה סוף ז"נ רק הנ"מ אם הדחי' הי' עד סוף ז' ובליל ח' בתחלתה נתפשרו כשבדקה קודם שנדחו א"צ ז"נ שניים וכשלא בדקה צריכה ז"נ שניים ובאמת בש"ע לא הביא כלל רק כשדחו הנשואין אחר ז' ולא טבלה עדיין לכן כ' הרמ"א אף שבדקה צריכה ז"נ שנים וכן משמע במרדכי דעל תוך ז' הביא ראיה משכחה אלמא דלא בדקה מקודם אבל בדקה מקודם ונדחו תוך ז' א"צ ז"נ שניים אף דמהרי"ק מוכיח דמיירי בבדקה היינו בשעת דחי' אבל לא קודם או אחר ז' אף בבדקה קודם ומ"ש הב"ח דבאמצע יום או אמצע לילה כשנדחו ונתפשרו א"צ ז"נ שנים אף לפי מה שכתבתי צדקו דבריו דאין זמן זה ראיית זמן חימוד רק בבוקר וערב ככל ראיית בסי' קצ"ו ומ"ש הש"ך סק"ו בשם הב"ח כשלא נדחו רק נחלקו ונתפשרו אם בדקה באותה שעה טהורה רק כשנחלקו ונתפשרו בשעת בקר וערב לכן צריך בדיקה אבל באמצע יום וגם אף בדיקה א"צ ומ"ש רשב"ם במרדכי שכחה ולא ספרה ר"ל דאינו מצטרף לז"נ. ומ"ש הח"ד סק"א דאחר הנשואין אף קודם בעילה א"צ בדיקה מלשון הגהמ"י עד שתבעל וכן מרמ"א עד בעילת מצוה וכן אם לא תבעל משמע דעיקר תלוי בבעילה לא בנשואין וגם מ"ש בסק"ב כבר כתבתי דאין ראיית חימוד רק בבוקר ובערב ולא באמצע חוץ משעת התביעה דאף באמצע ולכאורה לפמ"ש דבאמצע אינה רואה קשה הלא מסתימת הפוסקים דבדיעבד בדיקה א' תוך ז' מהני משמע אף באמצע אבל באמת ל"ק דכבר כתבתי כיון דמחזיקין דראתה בשעת תביעה ונאבד אלו הי' ראתה פ"ש לא הי' נאבד רק נמצא לכן מהני בדיקה אף באמצע יום ומ"ש הח"ד לפמ"ש דאחר ז' בלא"ה אסורה אין נ"מ רק נ"מ אחר ז' וטבילה דסותרת כמש"ל ועבר אח"כ ז' ימים בלא בדיקה י"ל דמותרת אבל כשדחו הנשואין אחר ז' וטבילה ועבר ז' ימים בלא בדיקה אסורה וצריכה ז"נ שנים ומ"ש בסק"ה וסק"ו כבר כתבתי מה שהשיגו הנקה"כ על הט"ז סק"ז צדקו דברי הט"ז דמ"ש הנקה"כ דכאן בחזקת פשרות איני יודע דכאן ל"ד לשאר חזקת כשרות דרוב בני אדם כשרים אבל כאן אדרבא אמרינן דרוב בני אדם פסולין לזה לכן צריכין שימור רק דתרצה לומר על אדם זה דנשתנה שלא תקיף יצרו יש לו חזקת כשרות אמינא לך דחזקה זו עשויה להשתנות דימים אחדים מוקי אנפשיה ואח"כ לא הגע עצמך כשפירסה נדה קודם החופה והי' עמה יום אחד אחר החופה בלא שומר שלא ידע שצריך שומר ולא בעל הכי נאמר שא"צ עוד שומר כיון דמוקי אנפשי' ובאמת משמע מהח"ד דבנדה לכ"ע אסור וא"כ בטהורה נמי ועוד דטהורה גרע דלא שייך לומר להעמיד על חזקת כשרות כיון דלא תקיף יצרו כשהיתה טהורה לא יתקוף כשנטמאת אח"כ דזה אינו דכשהיתה טהורה הוי פת בסלו לא תקף יצרו אבל כשנטמאת אין לו פת בסלו ויתקוף וכן מוכח בש"ע סי' שפ"ג ס"ב והוא מהש"ס:

תוכן העניינים

מי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה