מי טהרה· רבי יצחק הלפרין
סימן קצא מצאה דם בהשתנה
א. בש"ס נ"ט ביושבת על שפת הספל ומקלחת לתוך הספל ונמצא דם תוך הספל וקשה דבכה"ג בעומדת על שפת הספל ומקלחת תוך הספל ונמצא דם תוך הספל למה טמאה ע"כ דעומדת א"א לזנק כרש"י וא"כ לא הוי עומדת דומיא דיושבת בשלמא לתוספ' ניחא דעומדת אפשר לזנק ומ"מ הדור למקור וכן קשה לתוספ' ורא"ש ג"כ דמזנקת אינו דומיא דשותתת דזה תוך הספל וזה על שפת הספל וגם אין חילוק כלל בין מזנקת לשותתת רק בין נמצא על שפת הספל לתוך הספל ודאי כהגמ"י ומרדכי ור"ן דעל שפת הספל אף לר' יוסי טמא דמתניתין לא מיירי מזה כלל רק ממקלחת משפת הספל לתוך הספל ונמצא תוך הספל ולרש"י ותוספ' ורא"ש צריך לומר דמסתמא כשמקלחת עומדת או יושבת על שפת הספל אבל כששותתת מסתמא עומדת או יושבת תוך הספל שלא תלכלך שפת הספל או שלא יתזין על גופה וכן לרש"י דעומדת א"א לזנק מסתמא עומדת לתוך הספל והשתא ניחא לרש"י דבמשנה ברישא קתני סתם האשה שעושה צרכי' ובסיפא קתני איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים דברישא קתני עומדת ויושבת ושניהם א"א בחד גווני דזה תוך הספל וזה על שפת הספל לכן כ' סתמא אבל בסיפא בעומדין לכן כ' תוך ספל אבל לכל הפוסקים קשה למה שינה ברישא מסיפא כיון דעומדת ויושבת מיירי בחד גוונא ואפשר לתרץ לתוספ' ורא"ש כיון דר' יוסי מטהר ביושבת ושותתת ג"כ כמו עומדת ומקלחת וא"כ לר' יוסי אינו בחד גוונא דעומדת על שפת הספל ומקלחת לתוך הספל ויושבת בתוך הספל ושותתת לכן כ' ברישא סתם כיון דמזכיר יושבת אבל בסיפא לא מזכיר יושבת כלל אבל להגהמ"י ומרדכי ור"ן דר' יוסי מטמא ביושבת על שפת הספל קשה למה שינה מרישא לסיפא ולמ"ש הפרישה דיכיל להיות שותתת על שפת הספל מלימצא דם תוך הספל קשה גם על רש"י ותוספ' ורא"ש ע"כ דלא כפרישה ואפשר לתרץ גם להגמ"י ומרדכי ור"ן כיון דכ' הר"ן דר' יוסי מטהר ביושבת באמצע הספל ומקלחת ונמצא תוך הספל וכן ביושבת על שפת הספל ומקלחת לתוך הספל ונמצא על שפת הספל ותוך הספל א"כ ע"כ לר' יוסי אינו בחד גוונא ביושבת לכן כ' ברישא סתם ומ"ש הב"י להוכיח כר"ח שבתוספ' דף י"ד ד"ה ור' יוסי כבר כתבתי בסי' ק"ץ ס"ד וס"ו דרק רב אשי ס"ל דר' מאיר משום נדה אבל שמואל בדף נ"ז ור' יוחנן ור"ל בדף נ"ט כ' רק ספק וא"כ י"ל דר' יוסי לגמרי טיהר ועוד י"ל דאף הר"ח מודה דהר"ח ר"ל דרבי"ח טמא משום נדה ור' יוסי משום כתם בעד שאינו בדוק ובאשה שעושה צרכי' ר"מ מטמא משום ספק נדה ור' יוסי משום ספק כתם דהוי כבלא הרגשה וגם שמא הדם ממ"ר ורק לכתחילה דספק דרבנן לכתחילה אסור וניחא דברי התוספ' שם וא"צ לדחוק כמהרש"א ומהר"ם שם ולכתחילה אין ר"ל לטהרות רק אף לבעלה שייך לכתחילה דלא תשתין מעומד לכתחילה או ר"ל שקודם שתשתין תבדוק עצמה תחלה כבדיקת מהרי"ל ומהרי"ו שברמ"א [או ר"ל דאחר השתנה תבדוק עצמה אם נקי' לכתחילה רק הרמ"א כ' דא"צ לבדוק אח"ז] והחומרא מעד שאינו בדוק לאשה שעושה צרכי' דבאשה שעושה צרכיה עיקר הטעם דהדרי למקור המ"ר ואייתי דם ואם הי' נדע דהלכו מעורב או דהמ"ר סבבו לדם הי' מותר משום דאין דרך ראי' בכך רק דכבר כתבתי בסי' קפ"ג וקפ"ז וקפ"ח דחוששין שמא הלך הדם בפ"ע לכן אינו רק ספק ובהכי ניחא דהרמב"ם פסק בעד שאינו בדוק משום ודאי נדה כרבי ובאשה שעושה צרכי' פסק כר' יוסי ומטהר לגמרי ובכל גווני ולפמ"ש ניחא דלר' יוסי י"ל דודאי המ"ר מסבבין לדם ומותר ולכל הפוסקים ר"ל יש גווני שמטמא ר' יוסי כר"מ ולר"ח בספק אחד מטמא ר' יוסי לכתחילה רק באמת קשה למה כתבו מרדכי ורמ"א דלר"ח לר' יוסי ביושבת על הספל בשפתו ומקלחת לתוך הספל ונמצא בתוכו טהור ובעומדת בכל ענין טמאה הלא ר' יוסי כ' בין כך ובין כך טהורה משמע בחד גווני דיעבד אין ולכתחלה לא רק י"ל דקשה עוד לר"ח בתוספ' דכ' דמ"ש הש"ס קמ"ל דאף לכתחילה קאי רק אסיפא איך הי' ס"ד דיהי' אסור לכתחילה הלא לר' יוסי רק משום כתם וס"ס בדרבנן לכ"ע טהור אף לכתחילה ע"כ צ"ל דכך הפירוש דאי מרישא הו"א משום נדה ודאי ור' יוסי משום כתם ודאי ובסיפא ספק כתם הוי ספק דרבנן ואסור לכתחילה קמ"ל בסיפא דמותר לכתחילה וע"כ משום ס"ס דכתם וברישא לר' יוסי ספק כתם ואסור לכתחילה ולר"מ ספק נדה בעומדת אבל ביושבת דיש רגלים לדבר דממ"ר הוי כמו רוב. והוי כס"ס ר"ל דסיפא בדרבנן ומותר אף לכתחילה וא"כ עומדת ויושבת דר' יוסי אינו בחד גווני רק ר"ל טהורה כל חד כדינו עומדת דיעבד ויושבת לכתחילה או דהתוספ' ר"ל סיפא גם סיפא דרישא דהיינו יושבת אבל כל הפוסקים חולקין על הח"ח דלר"ח קאי על הסיפא וע"כ צ"ל לפי ר"ל דקמ"ל בסיפא דאף לכתחילה מלשון מטהר ולפ"ז קשה אכתי למה לו לש"ס לומר מהו דתימא קמ"ל. יאמר סתם בחד ספיקא דיעבד ובס"ס אף לכתחילה ומלשון מהו דתימא קמ"ל משמע דאף בחד ספיקא מטהר אף ל תחילה ע"כ דמלשון מטהר לא משמע כלל לכתחילה רק ממשנה יתירתא כרש"י א"כ אף ברישא בחד ספק אף לכתחילה וגם לפי' הר"ח ע"כ בין כך וכך דר' יוסי אין שוה כהנ"ל וגם הקושיא על הס"ד תרצתי בדוחק ע"כ כמו שכתבתי לעיל דרק רב אשי הי' ס"ל דר"מ משום נדה א"כ ר' יוסי אפשר משום כתם אבל שמואל ור' יוחנן ור"ל ס"ל דר"מ מספק ור' יוסי טיהר לגמרי א"כ ל"ק גם מ"ש הש"ך סק"ג וגם מ"ש הש"ך דלר"ן דוחק דמוקי על שפת הספל דלא מיירי בהכי אבל לר"ח ניחא דמה דר"מ מטמא דיעבד ר"י מטמא לכתחילה גם לר"ח קשה דשקלי וטרי דשמואל ור' אבא אינו על עומדת רק על יושבת וע"כ צ"ל כהר"ן דעל שפת הספל ולס"ד מיירי כשהקשה דבתר דתמו מיא בין לר"מ טמא ביושבת באמצע הספל ונמצא בתוך הספל או ביושבת על שפת הספל ונמצא על שפת הספל ותוך הספל וכ"ש ביושבת על שפת הספל ונמצא על שפת הספל דטמא אף לר' יוסי ומתרץ ביושבת על שפת הספל ונמצא תוך הספל דטהור אף לר"מ וא"כ צדקו דברי הפוסקים דרק לחומרא פסקינן כהר"ח וא"כ גם מ"ש הש"ך סק"ד דאף ביושבת באמצע הספל ונמצא תוך הספל וכן ביושבת על שפתו ונמצא בתוכו ועל שפתו טמא בר"ן מבואר להיפוך דלר' יוסי דקי"ל כוותי' טהור וגם במרדכי בשם ר"ח ור"מ לא טימא רק בישבה על שפת הספל ונמצא על שפתו אף דלשון הגהמ"י בשם הר"מ דלא טיהר ר' יוסי רק ביושבת על שפתו ונמצא בתוכו מ"מ מסיים דוקא לשיטת ר"י דעומדת מזנקת משמע אבל לשיטת רש"י טהור והר"ן ג"כ כ' בעומדת כרש"י דא"א לברורי וכן משמע בהגמ"י דר"ח כרש"י וא"כ כיון דרק לחומרא כר"ח עכ"פ אין להחמיר רק בישבה על שפתו ונמצא על שפתו. ומ"ש הח"ד סק"ה דאין דרכו של איש רק לקלח איני יודע דגם דרכו של אשה לקלח כמ"ש רש"י דף נ"ט ופעמים גם איש שותת וגם המשנה באיש ואשה בחד גווני מיירי ודאי כמ"ש לעיל דלשון המשנה לתוך הספל ונמצא דם על המים משמע כן דלא על שפת הספל וכ"כ הס"ט סק"ג אבל מ"מ אין דברי הש"ך סק"ו מוכרחים די"ל כיון דקי"ל כר' יוחנן בדף נ"ט דבאיש ואשה אף ר"מ מודה דטהור י"ל דר"מ לא מודה רק בתוך הספל אבל ר' יוסי אף על שפתו מטהר שלא קשה למה לא השמיענו פלוגתתן כברישא ולא לכתוב במה שמודה ר"מ זה לא קשה כיון דר' יוחנן אמר דרק בחד ספק ר' מאיר מטמא וא"כ עכ"פ מוכח דבחד ספק ר"מ מטמא ועל שפת הספל אף באיש ואשה הוי רק חד ספק שמא מהאיש כיון דלהפוסקים דר' יוסי באשה לחוד על שפת הספל מודה דטמא ע"כ אף חד ספק אינו רק רגלים לדבר כמ"ש הר"ן כיון דר' יוסי מטהר בחד ספק ז' כיון דלא הוי ספק לא נשאר רק חד ספק מהאיש וא"צ להשמיענו דר"מ מטמא וקמ"ל דבס"ס מטהר לכן הוצרך לכתוב בסיפא תוך הספל הכלל לכל הפוסקים דכל מה דר' יוסי מטמא באשה לחוד ר"מ מטמא באיש ואשה וא"צ להשמיענו אבל ר' יוסי באיש ואשה מטהר בכל גווני ואף לר"ח כל מה שמטמא ר' יוסי לכתחילה מטמא ר"מ באיש ואשה לכתחילה וכשמתרץ הש"ס קמ"ל דאף לכתחילה מתורץ גם קושיא הראשונה למה לא כ' ר"מ ור"י מטהרין וכן משמע מטור וב"י ורמ"א שכ' דבאיש ואשה טהורה בכל ענין. ומ"ש הש"ך סק"ז כבר כתבתי לעיל סי' קפ"ז ס' ומ"ש הש"ך סק"ח לפמ"ש לעיל בסמוך על הש"ך סק"ג וד' ל"ק כלל ומ"ש הס"ט סק"ז צ"ע אי מהני בדיקת מהרי"ו כשמצאה במ"ר ועל העד באין כאב באמת הרמ"א כ' ביש לה כאב מהני הבדיקה אף שלא נמצא במ"ר רק על העד ואח"כ כ' באין כאב טמאה כשנמצא רק על העד אבל כשנמצא במ"ר ועל העד יש פלוגתא ויש להחמיר ואפי' היתה רגילה לראות אם בדקה עצמה ג"פ ומצאה טהורה שוב א"צ בדיקה עכ"ל ומדכ' ומצאה טהורה ולא כ' שלא ראתה משמע דאף שראתה רק שבדקה בדיקת מהרי"ו דטהורה שוב א"צ בדיקה אף דבמרדכי בעצמו כ' עד שיעור ממנה ג"פ משמע שלא ראתה דהמרדכי קאי כשלא נמצא במ"ר דם רק חול שאינו אדום רק אח"כ אבל במצאה דם שבמ"ר ועל העד מהני בדיקת מהרי"ו לכן שינה הרמ"א מלשון המרדכי ומ"ש הט"ז סק"ד דבנידון המרדכי אף אם הי' מוצא דם גמור במ"ר הי' מותר איני יודע דאדרבא אם הי' כמ"ר ואח"כ דם גמור הי' מותר אבל אם במ"ר חוץ שאינו אדום ואחר המ"ר דם גמור גרע ואין החצי בידי ומ"ש הח"ד סק"ח מש"ס דף ג' משמשת במוך אגב זיעה מכויץ כויץ אין ראי' דשם יש זרע וזימה דתשמיש וגם מונח שם תמיד ואינה מוצאת אותו רק בעת הצורך כמ"ש רש"י שם אבל כאן לפי שעה ואין זרע וזיעה ודאי מהני והבדיקה יפה כיון דמציאתה דם הוא רק למטה וא"ל שמא יצא כבר מהמקור לכאן חוץ מה שכתבתי בסי' קפ"ז ס' דלא מחזיקין ממקום למקום מכ"ש שיתרמי תמיד רק במקום אחד ולמטה ולא למעלה והי' לו למצוא למעלה בצדדין דקרוב ולא למטה דרחוק ומ"ש הס"ט סק"ח למה לא עבדינן באשה מ"ת ס"ס מאיש ואשה אין זו קושיא דכאן יש דעת הרמב"ם ורשב"א ומחבר דמתירין לגמרי אף באשה לחוד וכבר כתבתי הטעם דאין דרך ראי' בכך ול"ד לשם: