מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן תסא · סעיף ד
יוצא אדם במצה שרוי' בפסח וכ' י"ל לדעת הפוסקים לעיל סימן קס"ח ודס"ל אי ליכא תירותי דנהמא אפילו אם יש בכל חתיכ' כזית נמי אין מברכין עליו המוציא א"כ לפי שהסמיכו שם דלחם השרוי במים עד שיתלבנו המים ממנו מברכין עליו במ"מ. א"כ קשה אמאי קאמר הכא והוא שלא נמוחו והוא מטעם דלא מקרי כה"ג לחם כמו דאמרינן בגמ' המחהו וגמעו אין יוצאין בו י"ח בפסח, משמע אי לא נמוחו כ"כ במים אפי' נמוחו כדי שיתלבנו המים יוצאין י"ח תיפק לי' הא נתבטל שם לחם ממנו, וקרא כתב לחם עוני, לכן צ"ל לאותו דיעה דהא דקיי"ל אם שרוי במים עד שנתלבן המים ממנו מברכין במ"מ היינו דוקא בדלא קבע עלי' אבל קבע עלוי י"ל דיש לה דין פת הבאה בכסנין שצריך ב"המז וברכת המוציא וגבי מצה אמרי' כיון שיכול לבוא לידי חיוב המוציא וב"המז בדקבע עלוי' אמרינן הכא דרחמנא איקבע עלי' חובה וקרי שפיר לחם עוני וכן ניזכר לעיל וע"ל סימן קס"ח ס"ז ובטו"ז מ"ש שם: