אור ברסלב

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ

סימן תנז

סימן תנו

בהגה"ה אם הי' בו כשיעור ושכח מלהפרי' וכו' ז"ל הטור ואם ידוע שהי' בעיס' כשיעור חלה ושכח להפריש חלה עד לאחר אפי' צרוף סל אינו צריך אלא יקריב כל ככרות יחד ויטיל מא' על כולה, ואף אם שכח ואכל קצת מפריש על המותר דחלת ח"ל הולך ואוכל ואח"כ מפריש ומקשים על זה דהא שמואל מתיר לכתחלה בחלת ח"ל לאכל ולהפריש אח"כ ותי' הב"ח הא דמתיר שמואל לכתחיל' היינו דוקא כשהכל מעיסה א' א"כ מה שמשייר פוטר כל העיסה מן החלה כיון דגבולם היה יחד משא"כ הכא שיש כמה עיסות א"כ כשמשוי' מאחת אין עיסות אחרות נפטרות בכך ועיין בט"ז סק"ב וחילוק זה כתבו תוספ' בנדה דף ז' ע"ב ולכאורה קשה ע"ז דהא הרא"ש כ' בפ"ק דביצה וז"ל מיהו מוקף ודאי אין צריך מדשרינן אוכל והולך ואח"כ מפריש ומה שנוהגים העולם להניח כל המצות בכלי אחד בשעת הפרשת חלה לאו משום דבעי מוקף אלא משום שנהגו למיפא קפיזא קפיזא בפסח משום חימוץ ואם הי' מפריש חלה קודם שצרפן בכלי לא מפטר בהכי ואם יבא אח"כ לידי צירוף נתחייב בחלה ואוכל טבל ע"כ הרא"ש וא"א כדברי הב"ח דהיכא דאיכא עיסות הרבה לא אמרינן הולך ואוכל ואח"כ מפריש א"כ מאי פריך הרא"ש ומ"ש העולם בפסח, דהא בפסח ודאי צריכים לעשות עיסות הרבה דיותר משיעור מחמיץ, והמג"א רוצה לתרץ הטור דעכ"פ החלה עם מה שמפריש ממנה צריך שיהי' מן המוקף ובפסח כיון שצריך להפריש מצה שלימה ולית לה שיריי' כ"א מצות האחרים צריכין צירוף סל כדי שיהא מוקף עם שיריי' זה תוכן כוו' מג"א ובודאי על הטור י"ל כדבריו אבל ח"מ הרא"ש ע"כ ל"ל האי סברא דאל"כ מאי הקשה ממה שנהגו בפסח וכו' דלמא משום שיהי' החלה עם מה שמפריש ממנה מן המוקף ואי לית לי' לרא"ש שצריך להפריש מצה שלימה בפסח מהיכי תיתי יהי' הטור חולק על אביו ז"ל בלי שום ראי' והוכחה לכן נ"ל דודאי תירץ הב"ח הנ"ל הוא נכון ומה שמקשה הרמב"ן ונ"י י"ל דאיתא מחלוקת בפוסקים יש פוסקים ס"ל דתנור אינו מצרפן לחלה, וא"כ א"א תנור מצרף לחלה לא פליגי מידי כמ"ש הב"ח דהא אף אם בשעת לישה ליכ' שיעור חלה מ"מ לסוף התנור מצרפן והוי כאלו עיסה א' בשעת הלישה ושפיר שייך לומר אוכל והולך וכו' ולפ"ז ה"פ מיהו מוקף ודאי לא בעינן ומה שנהגו בפסח וכו' פי' דהא באמת בעינן מן המקף והראי' ממ"ש העולם וכו' וא"ל דמה שנהגו ליתן בכלי א' היינו משום דבתחל' ב' עיסות היו וכמ"ש הב"ח הא התנור מצרפן א"כ מה שהם ב' עיסות מתחלה לא מגרע מידי, אע"כ בעינן מן המוקף וע"ז מתרץ אלא משום שנהגו למיפא קפיזא קפיזא כלומר זה ודאי דהתנור אין מצרפן לחלה ואיכא למיחש שמצרף אחר כך לחלה בכלי ולעולם לא בעינן מן המוקף:

כ' מג"א סק"ד אבל אי ידעינן שראה קרי אפי' בן יום א' הוא טמא לקריו וזה נגד כמה שיטות בש"ס דגמ' ערוכה הוא בפר' בנות כותים והרמב"ם בפ"ה מהל' אבות טומא' דקודם בן ט' ויום א' אין קריו מטמא וצ"ל דהנה למה לא חיישי' שהכהן ראה פ"א זיבה ואינו עולה לטומאתו בטבילה דצריך ז' נקיים וצ"ל דמן הסתם אחזוקי ריעותא לא מחזקינן, ואוקי אחזקה אבל אם ראה פ"א זיבה אסור לאכול חלה ולפ"ז י"ל הא דכתב מג"א ב"י מטמא לקרויו לאו דוקא קרי אלא זיבה דתנן בן יום א' מטמא בזיבה:

בהגהה וי"א דמותר ללוש פחות מכשיעו' וכו' זה לשון הר"ן פ' א"ע כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט ובהך מתניתן כשגילגלה המצה כשיעור ונתחייב כבר בחלה עסקינן אבל כשלא גלגלה א"צ להכין אלא מגלגל פתות מכשיעור כדי שלא יתחייב בחלה ואע"ג דבמס' חלה אפליגו בכה"ג דתנינן התם מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין קבין ר"א אומר יעשנה בטומא' ואל יעשנה קבין שכשם שהוא עושה בטהרה כך הוא עושה בטומאה התם בחמץ שאפשר להפריש חלה בטומאה אבל בפסח שא"א להפריש בטומאה ד"ה יעשנה קבין והכי מוכח בירושלמי עכ"ל הר"ן ומה שכתב הרמ"א וז"ל איך קאמר הר"ן שיגלגל פחות מכשיעור אי אמרת שיצרף אח"כ בסל מאי מתרץ התם בחול שאפשר להפריש בטומאה להכי צריך לעשות בטומא' משא"כ בי"ט משמע בחול אסור למעבד כה"ג, הא איתא בפסחים דף מ"ח ע"ב הני נשי דידן נהגו למיפא קפיזא, א"ל אביי מאי דעתיך לחומרה, חומר' הבאה לידי קולא היא דמפקי לי' מחלה א"ל דעבדי כר"א דאמר ר"א הרודה פת ונתנן לתוך הסל מצרפין לחלה וא"כ לכתחלה שרי בכה"ג אף בחול ואי איירי בלא צירוף קש' באמת למה לא יצרף בסל כיון דאפשר למעבד כה"ג, ויש ליישב דהנה יש להקשות בדברי הרא"ש בפ"ק דביצה שהבאתי לעיל בס"א דכ' מה שנהגו וכו' ואם יבא אח"כ לצרפן יתחייב בחלה ואוכל טבל וכ' משמע דאם ליכא חשש שיאכל טבל אין חייב שיתן בכלי אחד שיתחייב בחלה, וקשה הא ע"כ צריך לצרפן יחד שלא להפקיע ממצות חלה ועכצ"ל דהרא"ש ס"ל הא דאסור להפקיע חיוב חלה היי' דוקא חלה טהורה שהיתה בימיהם אבל לדידן דל"ל חלה טהורה ואינו ראוי לשום לכהן בלא"ה אין החיוב עליו לצרפו בסל דעיסה אשר אינה ראוי לכהן דהיי' שאינה טהורה מותר להפקיע ממנה, ולזה קאמר הרא"ש דצריך צירוף סל שלא יאכל תבל, לפי"ז י"ל דהר"ן איירי בלא צירוף סל וא"ל כנ"ל דהא הר"ן קאי אמתניתן דכיצד מפרישין חלה כ' שפיר אבל בשלא גלגלה א"צ להכי דעיסה טמאה מותר להפקיע ממנה שם חלה וכמש"ל:

תוכן העניינים

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה