מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן תלז · סעיף ג
המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק וכו' זה לשון תוס' בפסחים דף ז' ע"ב ד"ה המשכיר נראה לרשב"א דבי"ג איירי דאי בי"ד על המשכיר לבדוק עכ"ל יש להסתפק בדברי התוס' דכתבו אם הוא בי"ד על המשכיר לבדוק פירש בשלמא בי"ג כיון דאין דרך לבדוק בי"ג א"כ בזה י"ל ניחא לי' למעבד מצוה משום דמסתמא סבר השוכר אף דאמר לי המשכיר שהוא בדוק מ"מ פטומי מילי דעלמא נינהי אבל בי"ד כיון דכל אדם מישראל מחוייב לבדוק מאתמול א"כ וודאי השוכר סמך עליו בתחלה ויהי' תנאי גמור ולא אמרינן בזה ניחא ליה לאדם למעבד מצוה והא שכתבו התוס' שבי"ג איירי דאי בי"ד על משכיר לבדוק פי' דרצונו לתרץ לשון הגמ' דקתני לישנ' בחזקת בדוק פשיטא אם הוא בי"ד, ע"כ מן הסתמא שכרו בחזקת בדוק לכך פי' בי"ג איירי ולכך נקט בחזקת בדוק כי מסתמא בחזקת שאינו בדוק אבל האי האיבעי' קאי נמי אמשכיר בי"ד וע"ז מתרץ ניחא ליה לאינש למעבד מצות ואפי' בי"ד נמי אמרי' ניחא ליה וכו':