אור ברסלב

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ

סימן תלז

סימן תלו

סעיף א

המשכיר בית לחבירו לצורך י"ד וכ"ו ע"ש ועיין ב"ח שר"ל דלפי המסקנא שהכל תלוי במסירת המפתח אין נפקות' בין המשכיר בי"ג או בי"ד ואאמ"ו דאין זה מוכרח אם הפי' הוא דמשכיר בי"ג לצורך י"ד י"ל דווקא במשכיר בי"ג לצורך י"ד אם המפתח ביד השוכר על השוכר לבדוק אבל אם משכיר בי"ד אפילו המפתח ביד השוכר על המשכיר לבדוק כיון דמאתמול בשעת הבדיקה היה על המשכיר לבדוק אפילו הי' המפתח ביד השוכר דלא הוי אלא כמפקיד מפתח ביד אחר דאתמול לא היה משכיר לו הבית משא"כ אם הפירוש הוא דמשכיר לצורך י"ד ואפ"ה קפשיט הגמ' דהכל תלוי במסירת מפתח אף דאתמול בשעת בדיקה היה על המשכיר לבדוק כיון דהשתא המפתח ביד השוכר על השוכר לבדוק ומ"ש ר"י ואף תוס' שכתבו בריש פסחים דף ז' ד"ה על המשכיר לבדוק וכו' להא בעי דווקא היכא שהשכירו ב"יד וכו' ע"ש ואאמ"ו דמתו' שם אין הכרע די"ל גם תוס' סב"ל כן וה"פ אין לפרש הטעם וכו' דא"כ אמאי נקט י"ד אפי' בי"ג נמי יתחייב המשכיר מה"ט לבדוק וכו' פי' מאי ארי' דנקט לצורך י"ד אפילו השכיר לצורך י"ג נמי יתחייב המשכיר לבדוק מה"ט דחמץ דידיה הוא לכך מפרשי' וכו' ע"ש דברי תוס' ודוק:

סעיף ב

השוכר בית מחבירו בי"ד ואינו יודע אם הוא בדוק וכו' ז"ל הרא"ש בעי' מיניה רנב"י המשכיר בית לחבירו בי"ד חזקתו בדוק או לא ולא אפשטא הך איבעי וירא' שיכול לבטל והוי ספיקא דרבנן ולקולא ומתוך דברי ר"י משמע אפי' אם הוא בחזקת בדוק אם הוא בעיר צריך לשואלו מקשים עליו הא דכתב מדברי ר"ו משמע הלא גמ' ארוכה הוא דקאמר התם ומאי נ"מ לישיילי' ומשני דליתא בעיר משמע אבל אם הוא בעיר צריך לישיילי' ואאמ"ו לתרץ דהנה יש לדקדק בדברי המתרץ דקאמר תניתו' הכל נאמנים על ביעיר חמץ דקסבר הכל חבירים אצל בדיקת חמץ הא כיון דאבעי' לי אי חזקתו בדוק אי לא אע"ג דליתא בעיר ומאיזה טעם יהי' בחזקת בדוק אע"כ משום דהכל חבירי' אצל בדיקת חמץ וא"כ מאי קאמר תניתו' וכו' דקסבר הכל חבירי' וכו' דאין בו חידוש אע"כ צ"ל דבעי לאו משום דהכל חבירים אצל בדיקת חמץ אסיק אדעתי' להיות חזקתו בדוק אלא דחזקתו בדוק משום דאי לא בדוק היה מודיע לשוכר שיבדוק להכי פריך ונשאלה פירש שמא המשכיר סמוך שישאל לו השוכר אי בדוק אי לא וא"כ אמאי יהי' חזקתו בדוק ומתרץ דליתא למשכיר דנשייליה וא"כ כיון דאינו בעיר ואין השוכר יכול לשואלו ודאי אי לא היה בדוק היה מודיע לו שיבדוק וא"כ לפי המסקנ' דקאמר טעמ' דחזקתו בדוק משום דהכל חבירי' אצל בדיקת חמץ ה"א אפי' אם הוא בעיר א"צ לשיילי' רק ע"ז קשה קושיית תוס' ד"ה לאו משום תימא מאי ס"ד דאי בחזקתו בדוק א"כ מאי צריך לאמירה דהני כלל וצ"ל כתרוץ ר"י דמיירי כגון שב"ה בעיר וכו' ע"ש דברי תוס' וא"כ מוכח היכא דליכא עדות אשה או קטן אם הוא בעיר צריך לשיילי' וכתב הרא"ש שפיר מתוך דברי הר"י משמע וכו' וק"ל:

סעיף ג

המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק וכו' זה לשון תוס' בפסחים דף ז' ע"ב ד"ה המשכיר נראה לרשב"א דבי"ג איירי דאי בי"ד על המשכיר לבדוק עכ"ל יש להסתפק בדברי התוס' דכתבו אם הוא בי"ד על המשכיר לבדוק פירש בשלמא בי"ג כיון דאין דרך לבדוק בי"ג א"כ בזה י"ל ניחא לי' למעבד מצוה משום דמסתמא סבר השוכר אף דאמר לי המשכיר שהוא בדוק מ"מ פטומי מילי דעלמא נינהי אבל בי"ד כיון דכל אדם מישראל מחוייב לבדוק מאתמול א"כ וודאי השוכר סמך עליו בתחלה ויהי' תנאי גמור ולא אמרינן בזה ניחא ליה לאדם למעבד מצוה והא שכתבו התוס' שבי"ג איירי דאי בי"ד על משכיר לבדוק פי' דרצונו לתרץ לשון הגמ' דקתני לישנ' בחזקת בדוק פשיטא אם הוא בי"ד, ע"כ מן הסתמא שכרו בחזקת בדוק לכך פי' בי"ג איירי ולכך נקט בחזקת בדוק כי מסתמא בחזקת שאינו בדוק אבל האי האיבעי' קאי נמי אמשכיר בי"ד וע"ז מתרץ ניחא ליה לאינש למעבד מצות ואפי' בי"ד נמי אמרי' ניחא ליה וכו':

תוכן העניינים

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה