מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן תלג
וה' נגד ארובה שבחדר דהיינו חלון שבגג וכו' והתוס' דף ח' רוצה להוכיח דאפילו בחלון שבבית נמי מותר דאל"כ מאי משני הגמ' על האי דפריך האי אור החמה היכי דמי וכו' ומשני לצדדי' קתני דאסיר לבדוק לאור החמה, לשני דאיירי כנגד חלון שבבית אלא וודאי דאפילו חלון שבכותל יש לו דין אכסדרה ומותר לבדוק כנגדו ואין זה ראי' מוכרחת די"ל הא דמשני הגמרא לצדדים פי' היינו דחלון לצדדים הוא דאסור לבדוק לאור החמה וק"ל:
כתב מג"א ס"ק י' והב"ח כ' דלקמן מיירי בחצר שרבים משתתפין בו והוי כחצר של הפקר ואף אם ישאר בו חמץ לא יעבור עליו וכו' וקשה דא"כ מאי פריך הגמרא והאמר רבא אמצע של חצר א"צ בדיקה דילמא הכא מיירי בודאי חמץ אלא ע"כ אפילו ודאי חמץ א"ל בדיקה וכו' ע"ש דבריו באורך ונראה דלק"מ דקושית הגמ' אמאי צריך לאור הנר לבדוק לאור החמה וכ"ת דאיירי בחצר האמר רבא אמצע חצר א"צ בדיקה והיינו בספק וא"כ כאן בוודאי חמץ יבדוק לאור החמה א"ל שמא ישאר שם חמץ שאינו נראה לאור החמה א"כ לא הוי אלא ספק חמץ וא"כ הוי ס"ס ספק הי' שם חמץ ספק לא הי' את"ל הי' שם חמץ שמא כבר עורבים אכלוהו ופריך הגמ' שפיר וק"ל:
כתב מג"א ס"ק י"ב ונמצא בא לידי סכנה ואע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקי' היכא דשכיח הזיקא שאני ופריך הב"ח אמאי לא משני שמא תאבד לא מחט ואאמ"ו לתרץ קושית הב"ח בשלמא גבי סכנת עקרב שייך לומר שמא יחפש אחר מחט בשעה שהוא עוסק בבדיקה וכשיחפש אחר המחט ישכנו עקרב משא"כ גבי סכנת עכו', שהסכנה שהגוי אומר כשפים הוא עושה לו א"כ א"א דשלוח מצוה אינן ניזוקים צ"ל דנכרי לא יאמר שעושה לו כשפי' עם נר הזה וא"כ גם כשיחפש אחר החט לא יאמר שעושה כשפי' לכך מוכרח לומר היכי דשכיח הזיקא שאני וק"ל:
מג"א ס"ק ט"ו שנאבד לו קודם לכן דבשעת בדיקה ה"ל ש"מ ואין ניזקין אפילו בממונו כיון שנאבדו לו בשעה שעסק במצוה ולפמ"ש המג"א חור שנשתמש בכל יום מהיכי תיתי יבא עכשיו להתחפש אותו, ואאמ"ו שמא יבא להתחפש אחר מעט שנאבדה לו עכשיו בשעת בדיקה גם גבי חור יבא להתחפש עתה אחריו וא"כ קושית הב"ח במקומה עומדת לכך כתב רש"י דמשום חשש שמא יבא לחפש אחר מחט שנפלה עתה בשעת בדיקה לא פטרו חכמים מבדיקה כי חשש רחוק הוא אלא משום שדרך לשמש תדיר בכותלים אמרינן שמא נאבד לו כבר וא"נ י"ל כמ"שכ רמ"א:
סעיף יא
המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכווין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אעפ"כ צריך לבדוק בליל י"ד עיין מג"א דאסור לבדוק בליל י"ג והמנחת יעקב מביא ראי' דמותר לבדוק בליל י"ג דאמרי' בפסחים דף ז' ע"ב המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו מי הוי במקח טעות או לא וכו' וכתבו תו' דבי"ג איירי דאי בי"ד על המשכיר לבדוק משמע דמותר לבדוק בליל י"ג ונרא' לאד"מו דאין זה ראיה די"ל דמיירי שמשכיר לו בי"ג בית שחזקתו בדוק היינו שהוא מוחזק משנה שעברה שבדק אותה ליל י"ד כתקונה וק"ל: