מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן תלא
כתב מג"א סק"ג שלא יתחיל בסוף יום י"ג ונראה דחצי שעה קודם לילה וכו'. ואאמ"ו דמהרב ב"י מוכח דחצי שעה קודם לילה מותר שרוצה להוכיח דאם התחילו אין מפסיקין דאל"כ מאי קאמר לא לפתח אינש בעדנ' וכו' לאשמעי' רבותא טפי דאם התחילו מפסיקין וא"כ אי אמרינן בחצי שעה קודם לילה אסור ליכא להוכיח מידי די"ל לעולם אם התחילו מפסיקין והא דאמר אביי לא לפתח איש בעדנא וכו' אתי לאשמועינן דלכתחלה אסור לפתח חצי שעה קודם, דלהפסיק אינו מחוייב אלא בהגיע זמנו אע"כ דמותר להתחיל חצי שעה קודם וק"ל רק יש לחלק דהתם גבי תורה חצי שעה קודם לילה מותר אבל גבי מלאכה אסור חצי שעה קודם ליל' ודוק:
בתחילת ליל י"ד כתב הראב"ד מדנקט אור לי"ד ולא נקט ליל י"ד משמע שהבדיק' צריכה להיות בעוד שהוא קצת יום וקשה הא גמ' מקשה ריש פסחים למה לא נקט לילה, ומשני הגמר' השת' דתני אור ליכא למטעי דיכול לומ' משום לישנא מעלי' נקט אור ובאמת אם לא בדק בעוד קצת יום מהני בדיקה בלילה ולפמ"ש הראב"ד לא מק' הגמ' מידי ולכאורה י"ל דכך הוא הקושי' בגמרא למה לא נקט לילה ואין לומר להורות בא שתהא הבדיקה בעוד שהוא קצת יום זהו כבר מוכח ממתני' מדקתני לאור הנר ע"כ מוכח דבדיקה צ"ל בעוד שהוא קצת יום דאל"כ ל"ל לאור הנר פשיט' דבלא נר אינו יכול לבדוק אבל ז"א די"ל דאור הנר ממעט אור הלבנה וצ"ל דכך הוא הקושי' בגמ' מ"ט לא קתני לילה ואין לומר שהבדיקה תהא בעוד קצת יום כמ"ש הראב"ד הא עכשיו דקתני אור יש לטעות שהבדיקה תהא דווקא בעוד יום ובלילה לא מהני בדיקה ובאמת זה אינו דאם לא בדק בעוד קצת יום בודק כל הלילה. אבל אי תנא לילה וודאי יש מקום לטעות כנ"ל וק"ל:
מג"א סק"ח ולי נראה דמחבר איירי וכו' קשה לפ"ז האיך כתב המחבר דא"צ להפסיק הא בלא"ה צריך להפסיק משום ק"ש דבשלמא רבינו יונה לשיטתו אזל דס"ל זמן ק"ש מפלג המנחה ואילך וא"כ י"ל דמיירי כגון שקרא כבר ק"ש ועדין לא הי' זמן בדיקה ואח"כ התחיל ללמוד בהיתר ושפיר כתב דאין צריך להפסיק משא"כ המחבר שכתב ק"ש של לילה היא עיקר קשה הא צריך להפסיק בשביל ק"ש ולכאורה י"ל דק"ש לא הוי הפסק כלל דהוי כמו שעוסק בתורה אבל בתו' לא משמע כן, אע"כ דהמחב' שהתחיל זמן רב קודם אפי' לק"ש אין צריך להפסיק ושפיר כתב דאין צריך להפסיק בשביל בדיקה ולפ"ז נסתר תירץ של מג"א:
סעיף ז
וי"א שצריך להפסיק מג"א ס"ק ח' דקשה דהא לולב ועוד בסוכה פריך וכו' ואאמ"ו דוודאי על הגמרא ליכא לאקשוי כלל די"ל דהא דאסור באינו תדיר להתחיל אפילו בהיתר היינו דווקא בדאורייתא כמו כאן דאם לא בטלו הוי בדיקה דאורייתא וא"כ בגמרא דסוכה דפריך אתפלת מנחה מסוכה הוי ס"ד דגמ' מיירי אפי' בי"ט שני דהוי דרבנן דהא בתר הכי פריך ולימא הא דאוריית' הא דרבנן וכו' עיי"ש בגמ' ובדרבנן אפילו אינו תדיר אין צריך להפסיק ופריך שפיר רק דברי ש"ע סותרים זא"ו דלקמן סי' תרנ"ב פסק בהתחיל בהיתר אפילו בי"ט ראשון א"צ להפסיק אף באינו תדיר ותירץ אדמ"ו דס"ל לרמ"א דכאן כיון שזמנו כל הלילה אתי למפשע משא"כ גבי לולב אף שזמנו כל היום ת"מ זריזין מקדימין למצוה כיון שהוא מצוה דאוריית' ולא אתי' למפשע משא"כ גבי בדיקה לא שייך זריזין דפריך שם בגמ' ונבדוק בשית וכ"ת זריזין מקדימין למצוה נבדוק מצפרא א"כ בלילה וודאי לא שייך זריזין מקדימין א"כ שפיר יש לחוש דלמא אתי למפשע וק"ל: