אור ברסלב
מטה דן ויכוח שני › פרק קנ

מטה דן· רבי דוד ניטו

ויכוח שני · פרק קנ

פרק קמט

אה״ח לפי מה שהגדתי שמעת שרבים מדייני א״ה עושין כל מאמצי כחם להרחיב גבול ממשלתם. אך חכמי ישראל אדרבא בלבב שלם ובנפש חפצה הם הסיגו לעצמם את גבולם. באופן שעונים בקול גדול ואומרים שהם הדיוטות והם שלוחי חכמי ארץ ישראל. מפני שדרשו. שאלהים דאמר קרא אינן אלא דיינים הסמוכים בא״י. ועוד דרשו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני הדיוטות ואמרו (פרק מקום שנהגו דף נ״א) אנן כייפינן להו ר״ל אנן בני בבל משועבדים לחכמי א״י. ופירש״י דאינהו סמיכי ובני בבל לא סמיכי. ובהמגרש אמרו (פ״ט דגיטין דף פ״ח) אנן שליחותייהו קא עבדינן. מידי דהוה אהודאו׳ והלואו׳ אבל לא בגזלות וחבלות משום דהויא מילתא דלא שכיחא. וכתב רש״י ז״ל שליחותייהו של בני א״י עבדינן. הם נתנו לנו רשות. ובפ״ק (דף ט״ו ועיין בפ׳ החובל דף פ״ד) דב״ק איתא דאין מגבין דיני קנסות בבבל. ומזה המין היו הדיינין הנזכרין בסנהדרין (פ״א דף י״ז). דייני דסורא רב הונא ורב יצחק. דפומבדיתא רב פפא בר שמואל. דייני דנהרדעא רב אחא בר מניומי. ולא היו דנין דיני נפשות כלל ולא דיני קנסות. ואם כח ואמונת הקבלה לא היה מכריחם להשתעבד לחכמי א״י למה להם להסיר נזר הממשלה מעל ראשם ולתת לאחרים הודם:

תוכן העניינים

מטה דן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה