מטה דן· רבי דוד ניטו
ויכוח רביעי · פרק רעז
אה״כ הנה שמח לבי ותעלוזנה כליותי בשמעי דבריך היקרים והנעימים וראיותיך החזקות האמיתיות והמספיקות. והנני רואה שהוכחת נאמנה הסכמת חז״ל בעיקרים הראשונים והשניים ובמקצת השלישיים שלא נשכחו. ובודאי שזהו יתרון גדול לחז״ל על הפילוסופים. אמנם עדין לבי נוקפי על פסק ההלכה במחלוקות כי שמא לא הסכימה דעתם לדעת המקום: