מטה דן· רבי דוד ניטו
ויכוח רביעי · פרק סד
אה״ח הנני לעשות ככל אשר צויתני. כי כן עלה במחשבתי לפרש כללי ההנדסה של פ״ק סוכה (דף י״ח ע״ב) שנמצאו בגמ׳ וברש״י ובתוספות בדרך קצרה וקלה אפי׳ למי שלא נכנס בחדרי החכמה המפוארה הזאת
כללי ההנדסה שהביאו התוספות ז״ל בפ״ק דסוכה דף ח״ רע״ו: כמה מרובע יתר על העיגול רביע.
אין להוכיח דבר זה מהא דטבלא מרובעת של ג׳ על ג׳ חוט של י״ב יסוב אותה.
וטבלה עגולה של ג׳
חוט של תשע אמות יסוב אותה דכל שיש בהיקפו ג׳ טפחים יש בו רוחב טפח כדאמרן בשמעתין. דאין מביאין ראיה מחוט ההיקף הגדול רביע אצל
רחוב המקום. דאטו טבלא עגולה של ד׳ על ד׳ אמות
ס״ד שאינה מחזקת אלא כטבלא של ג׳ על ג׳ מרובעים לפי שהחוט המקיפו מדתו שוה והלא כשתחלק טבלא של ג׳ על ג׳ מרובע על ג׳ רצועות לאורך וג׳ רצועות לרוחב לא תמצא בה כי אם ט׳ אמה על אמה. וטבלא עגולה של ד׳ על ד׳
על כרחך יש בה י״ב רצועות של אמה על אמה.
שהרי אם ריבוע של ד׳ על ד׳ כשנחלק לד׳ רצועות של רוחב אמה לארכו וכן לרחבו תמצא בו ט״ז רצועות של אמה על אמה ומרובע אין יתר על העיגול אלא רביע. נמצאת אתה אומר שהעגולה היא י״ב אמה על אמה. אלא ודאי אין ראיה מחוט של היקף כלל. ועוד תדע דרצועות של ה׳ אמות אורך על רוחב אמה חוט של י״ב אמות מקיפה וכשתבוא לחלקה לרצועה של אמה על אמה אין בה אלא ה׳ אמות. והיינו טעמא לפי שכשאתה מניח חוט בריבוע הולך ומיצר לזוויות וכשאתה מניחו בעיגול מרחיב והולך. ואם באנו לכוין החשבון דמרובע יתר על העיגול נוכל להוכיח בענין זה. שתעשה נקודה של משהו ותקיפנה בחוטין הרבה סביבה סיבוב אחר סיבוב סיבוב עד שירחיבו ויגדל הרוחב בעיגול טפח על טפח ואחר כך תחתוך החוטין מן הנקודה ולמטה דהיינו מחצי רוחב העיגול ולמטה ואחר שיחתכו יתפשטו כל החוטין מימין ומשמאל ונמצא כל חוט הולך ומאריך מחבירו משהו מכאן ומשהו מכאן עד שאתה מגיע לחוט העליון שארכו ג׳ טפחים שהוא חוט החיצון שהוא מסבב על טפח.
דכל שיש ברחבו טפח יש בהקפו ג׳ טפחים. נמצאו החוטין הללו סדורין בענין זה כמין רצועה רחבה באמצע חצי טפח דהיינו כנגד הנקודה ומכאן ומכאן כלה והולכת וצרה עד משהו.
ואם באת לחזור ולחלוק אותה באמצע דהיינו כנגד הנקודה. תמצא ב׳ רצועות שכל א׳ ארכה טפח ומחצה ומצד א׳ רחבה חצי טפח ומצד א׳ כלה עד משהו. ואתה צרף אלו שתי רצועות ושים הארוך כנגד הקצר תמצא רצועה ארכה טפח ומחצה על רוחב חצי טפח.