אור ברסלב
מחשבת כהן סי' ז - בענין ספק הקרוב לודאי אם נידון כפ"ר או לא › מה שיש להשיב על הראיה הנ"ל, מהגירה

מחשבת כהן

סי' ז - בענין ספק הקרוב לודאי אם נידון כפ"ר או לא · מה שיש להשיב על הראיה הנ"ל, מהגירה

א. ראיה ממחלוקת ר"י ור"ש גבי גרירה

המעיין בשבת (מו:) יראה דעשית החריץ הנעשה ע"י הגרירה אינה אסורה אלא מדרבנן, דנעשית כלאחר יד. וכ"כ רש"י, (וכ"כ התוס' בכמה מקומות). וא"כ נראה דא"א להביא מפה ראיה להתיר באיסורי תורה. דהרי אפשר, דבאיסורי דרבנן לא גזרו לאסור כי לא גוזרים גזרה לגזרה, אבל בדאורייתא אפשר דגזרו לאסור בספק הקרוב לודאי.

ושמעתי, דגם ממה דמר"ן התיר הגרירה, קשה להביא ראיה דס"ל להתיר בספק הקרוב לודאי. דהמעיין בלשון מר"ן גבי גרירה (ריש סי' שלז), יראה דכתב שם דכל מה דהתיר, זה דווקא באופן שלא יהא פ"ר. ואם נלמד שגם ספק הקרוב לודאי שיעשה האיסור נידון כודאי שיעשה, אז יוצא דמבואר במר"ן שכל ההתר לגרור זה דווקא בדלא יהא אפי' ספק הקרוב לודאי שיעשה החריץ. דז"ל הש"ע, "דבר שאין מתכוין מותר, והוא שלא יהא פ"ר. הלכך גורר אדם מטה וכו', בין גדולים בין קטנים, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ". ע"כ.

ודברנו אלה שייכים גם לגבי הרמב"ם הנ"ל, (עיין בלשונו גבי הגרירה, מתחילת הל' ה' בפ' א'), דהתנה את התר הגרירה בשלא יהא פ"ר, ואפשר דגם קרוב לודאי בכלל זה. וכנ"ל ושמעתי מי שהעיר, דמהא דס"ל להמ"ך, דגרירת דברים גדולים זה ספק הקרוב לודאי, אין ראיה דגם מי דגרס מותר, יסבור כך. דאפשר דדוקא בגלל דגרס דגדולים לכ"ע אסור, נצרך להגיע לזה דפה איירי בספק הקרוב לודאי שיהיה חריץ. כי אם יסבור דזה פ"ר ממש, יקשה למה ר' ירמיה רבה התיר, ואם יסבור דזה לא פ"ר ואפילו לא קרוב לזה, יקשה למה עולא אסר אליבא דר"ש. ולכן נצרך לומר דזה ספק הקרוב לודאי, אבל להגורסים מותר אפשר בשופי להעמיד דגרירת דברים גדולים (כמטה), זה דשא"מ רגיל בלא פ"ר, ולא יקשה למה אסור כי אין שאוסר בזה לגרסתם.

ומ"מ מהא דהתוס' גרסו מותר, ובכל זאת העמידו בספק הקרוב לודאי כנ"ל, אפשר דיותר יש ראיה דגם להגורסים דגרירת דברים גדולים כמטה מותרת היא, איירי בספק הקרוב לודאי שיעשה חריץ. .

תוכן העניינים

מחשבת כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה