פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו · שכר מצווה - מצווה
חז"ל לימדו אותנו ששכר מצווה - מצווה, ושכר עבירה - עבירה . אם נקיים מצווה, נרגיל את עצמנו לעשות משהו טוב, וזה יהפוך להיות במודע ובמציאות שלנו. עם הזמן, יהיה לנו הרבה יותר קל לעשות זאת שוב. לעומת זאת אם עשינו עבירה, אנו מרגילים את עצמנו לעבירה. במקרה כזה, לא נרגיש שאנו עושים בכלל משהו רע. כמו רוצח שכיר שהתרגל למקצוע, וכבר איבד כל טיפת רחמים ומצפון. אין לו שמץ של מושג שהוא עושה משהו לא בסדר.
ילד שהולך לכיתה א' בפעם הראשונה יכול לעשות המון בעיות להוריו כי הוא פוחד ולא רוצה ללכת לכיתה. אך לאחר היום הראשון, היום השני יהיה יותר קל, וחוץ ממקרים חריגים אחרי חודש חודשיים כבר בכלל לא תהיה לו בעיה עם זה. הצעד הראשון הוא תמיד הקשה ביותר, ברגע שהרגלנו את עצמנו וזה נמצא בתוך העולם שלנו, זה נהיה קל יותר. מהכיוון השני, אתם יכולים לנסות לחשוב כמה עבירות כולנו עושים בלי לשים לב, סתם מתוך הרגל. אנו אפילו לא נהנים מהעבירות הללו, אלא פשוט הורגלנו אליהן. לכן כל מצווה קטנה חשובה מאוד. שכר כל מצווה עצום יותר מכל מה שאנו יכולים לדמיין ומכל האושר של כל האנשים בעולם הזה ביחד. אך יותר מכך, המצווה תרגיל אותנו ותביא אותנו לקיום המצווה הבאה, כך שצעד אחר צעד, נוכל להגיע לתכלית. הרי מכל מקום שנסתכל על זה, תמיד נצטרך להתחיל במקום כלשהו בקיום איזושהי מצווה בזמן שאת שאר המצוות אנחנו עדיין לא מקיימים. אף אחד לא התחיל מזה שהוא מקיים בבת אחת את כל המצוות. מכאן נבין שאפילו אם אנו עושים את כל העבירות שבעולם ולא מקיימים שום מצווה, גם אם נקיים מצווה אחת קטנה נעשה בזה שינוי מהותי ונרעיש עולמות. זה נראה לנו כמשהו קטן ולא חשוב אך זהו צעד גדול ומשמעותי. מספיק שנחליט לקיים מצווה אחת קטנה בשביל להתעלות ולהתקדם בצורה רצינית. צריך לרדוף אחרי המצוות כמו יהלומים, שגם אם לא הצלחנו לתפוס מיליון יהלומים, זה לא אומר שאנו צריכים לוותר על האחד שכן אפשרי לנו לתפוס. חשוב לרדוף אחרי כל מצווה, קטנה ככל שתיראה.