אור ברסלב
מחפשים את האמת פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו › חיים מתוך הרגל ושגרה

מחפשים את האמת

פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו · חיים מתוך הרגל ושגרה

שכר מצווה - מצווה

יותר מ90% מהפעולות שאנחנו עושים במהלך היום, הן פעולות שאנחנו כלל לא מרגישים ועושים אותן מתוך ההרגל והשגרה. אנחנו יכולים לטעות ולחשוב שאולי זאת הדרך לחיות ובגלל זה המצב כך, אבל אם נבחן זאת היטב נראה שכל אדם פועל בצורה שונה לגמרי מהאחר, לכל אחד יש את הדרך שלו וכל דרך היא שונה, אבל עצם העובדה שיש עוד דרכי פעולה שונות לא תמנע מאיתנו ללכת באותה הדרך שוב ושוב, יום אחרי יום. אז איך אפשר להשתנות? אדם עצבני לא יהפוך ביום אחד לסבלני, אדם ישר לא יהיה ברגע אחד פתאום שקרן, אדם שאוהב לאכול לא יהפוך בשנייה לרזה השומר על משקל. כל השינויים שאנחנו רוצים לעשות הם כאלו הלוקחים זמן. אדם שרוצה להשתנות צריך להכניס לחייו את השינוי. זה לא מגיע ביום אחד, אך זה מחלחל לאט לאט. אם אתמול לא האמנו שיש בורא לעולם, אז לא חשוב כמה ישכנעו אותנו ויביאו לנו את כל ההוכחות לכך, גם היום לא נאמין. אך אם שלשום החלטנו לחפש את האמת ואתמול מצאנו כמה תשובות לשאלות עתיקות, אז היום נוכל להבין שקיים בורא. אף אחד לא יעזוב את כל החיים אליהם הוא כבר התרגל ביום אחד. לא משנה כמה התקדמנו, העיקר שהתקדמנו. אנו מוכרחים להיות תמיד בעליה וכך לזכות להיות כמו רבי עקיבא שראה טיפה אחר טיפה והבין שאבנים שחקו מים ומתוך זה הבין שהוא יכול ללמוד תורה למרות שהיה עם הארץ עד גיל 40. לא משנה אם ההתקדמות היא אטית, העיקר שתהיה כל הזמן התקדמות עקבית. אם נתקדם המון ואחר כך נחליט להישאר במקום, נגלה בסופו של דבר שהלכנו אחורה. חשוב להתמיד ולהתקדם, להיות תמיד בעליה.

אנשים רבים מרגישים שבעצם השינוי אנו זורקים את כל ה"ערכים" שלנו, מוותרים על כל העקרונות ומבטלים את עצמנו. זה כמו להפוך להיות מישהו אחר כביכול. אלא שצריך להבין שזה לא באמת כך. הנשמה שבנו אלוקית, היא נמשכת לרוחניות, לקיום מצוות ולמעשים טובים. זה בדיוק ההפך מלבטל את עצמנו. עד עכשיו היינו מבוטלים כשהתעסקנו רק בגוף ובחומר. אדם שלא משתנה ותקוע בהרגלים שלו הוא עבד. הוא עושה דברים בגלל שככה כולם עושים, כי ככה יעריכו אותו, או כי זה מה שהתאווה רוצה. עם השינוי שמגיע, אנו מתחילים לעשות דברים על פי הרוחניות, על פי הבחירה האמתית שלנו, של הנשמה שלנו. לא דברים נוחים וקלים, אלא דברים נכונים ואמתיים.

שימו לב שלכוח ההרגל יש צדדים שליליים וצדדים חיובים. אמנם מהצד השלילי הוא מעכב אותנו מאוד, אבל ישנו גם הצד החיובי שיכול להועיל לנו. זה כרגע נראה לנו מאוד קשה לקיים מצוות. אנחנו בטוחים שלא נצליח לעולם לקום מוקדם כל בוקר כדי להניח תפילין ולהתפלל במניין, או לשמור שבת עם כל כך הרבה הלכות. אבל אם תשאלו את כל מי שעשה את השינוי, תגלו שגם לו היה קשה מאוד בהתחלה, אך הוא התרגל ועכשיו זה שגרה אצלו. אנחנו חיים את השגרה בכל מקרה ואנחנו לא מרגישים מה קשה ומה קל, מה כיף ומה לא. הכל רגיל, שגרתי ומובן מאליו. אם התרגלנו לאכול רק שוקולד במשך חודש כבר לא נהנה מזה. אם התרגלנו לרוץ כל יום 20 ק"מ, נעשה זאת בלי להרגיש כמעט. כשיש שגרה הקושי נעלם. כשאנו לומדים ללכת בקטנותנו, אנו חושבים על כל צעד ומנסים להיות מרוכזים כמה שאפשר. אך מהר מאוד אנו מתרגלים ואז אנו הולכים ללא כל בעיה ומבלי לחשוב על הפעולות שצריך לעשות עם כל צעד. זה בא בצורה טבעית ורגילה. כך גם כל קושי אחר שאנו עוברים ומתרגלים אליו. השגרה שיש לנו היום היא תוצאה של הבחירות שלנו בעבר. אם נבין זאת, נוכל לבחור היום את הבחירות הנכונות, ולאו דווקא הקלות. אל הבחירות האלו נתרגל במהרה והן יהפכו להיות השגרה החדשה שלנו בעתיד. יהיה בהתחלה קשה, אבל כשזה הופך לשגרה, נשאר רק לצעוד לכיוון הטוב והאמת.

אבל גם אחרים לא משתנים...

החברה מראה לנו כביכול את הדרך הנכונה לחיות בה. כל אחד, על פי המקום והאופי של החברה בה הוא גדל, חי את חייו ובטוח שזה האידאל ושכל השאר חושבים בצורה הפוכה מכל היגיון. אנחנו צוחקים על הסינים, מזלזלים באפריקאים ומסתלבטים על כל אוכלוסיה שקיימת בעולם, אך זה גם בדיוק מה שהם עושים עלינו. אנחנו רגילים לשגרת החיים שלנו על פי כללי החברה בה גדלנו, וכל השאר נראה מוזר ושונה. לכן, גם אם נצליח להבין בבירור שצריך לעשות שינוי מהותי, יהיה מאוד קשה לעשותו במסגרת החברה. תמיד נחשוב מה יגידו ההורים? מה יאמר השכן? מה יגידו החברים? אנחנו רואים את כולם חיים את חייהם בלי לעשות את השינוי הזה, אז באופן אוטומטי נכנסים אלינו הרהורים שונים שגורמים לנו לחשוב בשביל מה אנחנו צריכים להתאמץ כל כך? אם כולם חיים את החיים בצורה טובה מבלי לעשות את השינוי, אז למה דווקא אנחנו צריכים לעשות אותו? אלא שכל ההרהורים האלו מגיעים אלינו מהיצר, שינסה לעשות הכל כדי להשאיר אותנו בשליטתו. הרי כל מטרת הקיום בעולם הזה היא להגיע לתכלית שלנו. אז מה הטעם לפספס את מהות החיים שלנו רק בגלל שאחרים מפספסים את מהות חייהם? כל אדם מסתכל על סביבתו ומתוך חוסר נעימות ונוחות אף אחד לא רוצה להשתנות. בנוסף כדאי לדעת שלכל אחד ישנו תיקון שונה בעולם. יתכן שהחברים שלנו עומדים בניסיונות שלהם מבלי שנדע זאת, גם אם מבחוץ זה נראה אחרת. אולם אנחנו לא יכולים לדעת מהו התיקון שלנו. הדרך לתקן את עצמנו היא על פי התורה, שמהווה את המפה שלנו להתמצאות בעולם.

הניסיון מלמד אותנו, שברגע שאנו נגררים אחרי החברה, החברה עצמה יכולה לנצל את זה לרעתנו ותיקח אותנו לכל מקום שתרצה. נגיע למקומות שאנו כלל לא רוצים רק משום שאחרים קבעו לנו להגיע לשם. לכולנו קרה שפתאום מצאנו את עצמנו בסיטואציה לא נעימה שכלל לא רצינו להיות בה, אליה הגענו רק בגלל החברים שגררו אותנו אליה. כל אדם שמעשן הגיע לכך מתוך לחץ חברתי, שהרי אף אחד לא נהנה מהסיגריות הראשונות. כך גם התמכרויות אחרות כמו אלכוהול וסמים וכך גם הרבה סיטואציות שונות ומנהגים שאימצנו לעצמנו שאנו בטוחים שאנו אוהבים אותם, למרות שהכול נובע מתוך התדמית החברתית שגורמת לנו לחשוב שאנו אוהבים אותם. לעומת זאת, מי שיציב ועקשן בדעותיו, יוכל לשנות את אותה החברה. אז אולי בהתחלה כולם יצחקו על הכיפה או הלבוש הצנוע, אבל מהר מאוד יתרגלו לזה. מה שחשוב עוד יותר, זה שברגע שאנחנו בעצמנו נהיה שלמים עם זה ונאמין בדרך, לא רק שאחרים לא ילעגו למעשינו, אלא הם יכבדו אותנו ויושפעו מאיתנו. החברה מושפעת מאלו הבטוחים בעצמם ומאמינים בדרכם. ככל שנאמין בדרכנו מהר יותר, כך נהפוך להיות בצד השני של המשפיעים במקום המושפעים. לא פעם אנשים "מצטדקים" בסביבת רבנים או אנשים שומרי תורה ומצוות, וממלמלים שגם הם שומרים שבת או שסבא שלהם היה רב גדול. כולנו יודעים שזו האמת, אלא שאנחנו לא מביאים את הדברים אל לבנו ומנסים להדחיק את זה כדי שנוכל לחיות את החיים אליהם התרגלנו ללא הפרעות. גם האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יתייחסו לרוב (חוץ ממקרים קיצוניים של שנאה לשומרי המצוות שקיימים פה ושם לצערנו) בכבוד והערכה לרבנים, גם אם הם בעצמם רחוקים מזה. אדם יכול לחלל שבת, להתנהג בפריצות, לנבל את פיו ולעשות בלגן גדול עם חבריו, אך כאשר יתקרב אליו איזה רב גדול הוא יתחיל פתאום להסתדר ולדבר יפה ובכבוד לידו. כי יש הרבה יצר שמשתלט עלינו אם אנו לא משתלטים עליו קודם לכן, אך את האמת כולם יודעים בפנים. אנשים רבים מסוגלים לחלל שבת בצורה חופשית ועוד לתת הצדקות ותירוצים מדוע זה בסדר גמור לעשות כך, הם מאמינים בצורה חזקה ועקשנית שכך היא הדרך הנכונה, אך כאשר מגיע יום הכיפורים (שהלכותיו נלמדות מהלכות שבת) הם לא יעזו לעבור על האיסורים שבכל השנה הם כלל לא שמו לבם אליהם. כי כעת הם מתמודדים עם האמת שאותה ידעו תמיד רק שבחרו לברוח ממנה.

תוכן העניינים

מחפשים את האמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה