אור ברסלב
מחפשים את האמת פרק ו' - דע את עצמך › אוספים ניצוצות קדושה

מחפשים את האמת

פרק ו' - דע את עצמך · אוספים ניצוצות קדושה

השלמת חסרונות

לאחר שחטא אדם הראשון, היה צורך לתקן את אותו חטא. אדם הראשון לא היה אדם פשוט כמונו, הוא הכיל בתוכו את כל הנשמות שקיימות (וזה כולל גם כל אחד מאיתנו). הוא היה קרוב לקדוש ברוך הוא יותר מהמלאכים . הכל היה עצמתי יותר. הדרגה הגבוהה שלו, היצר הרע הענקי שהיה חבוי בנחש והחטא שחטא. לכן התיקון שהיה נדרש היה בסדר גודל עצום. כל העולם שאנו מכירים היום הוא עולם התיקון של אותו חטא. מי שמתקן את החטא אלו כל ניצוצות הנשמה שלו שהתגלגלו למקומות ומצבים שונים, והתפקיד עצמו הוא לברר ניצוצות קדושה ששייכים לאדם הראשון מתוך כל הקליפות שמכילות את הרע שהנחש הכניס באותן ניצוצות. מאז ועד היום כולנו עוברים ניסיונות קטנים שמהווים תיקונים קטנים לחלקיקים קטנטנים מחטא אדם הראשון. העולם כולו הוא כמו מערכת תיקון של החטא, ולכל אחד מאיתנו חלק חשוב ותפקיד משלו באותה מערכת.

כאשר אדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע, כל הטוב שהיה בו התערבב עם הרע של הנחש. לפני החטא לא היה קיים רע בתוך האדם, אלא כל הרע היה מרוכז בתוך הנחש. לאחר החטא, הטוב והרע נדבקו זה בזה ונהיה קשה מאוד להבדיל ביניהם. כמו שישנם פירות שעטופים בקליפה שצריך לקלף כדי להגיע לפרי עצמו וליהנות ממנו, כך ישנם דברים טובים רבים שעטופים בקליפה רעה אותה אנו צריכים לקלף. כמעט בכל טוב שאנו מכירים יש לפחות מעט רע, וכך גם כמעט בכל רע שאנו מכירים ישנו לפחות מעט טוב. עם זאת, ישנם דברים בודדים שנשארו טוב או רע מוחלטים ולא מעורבבים. כך למשל התורה הקדושה היא כולה משורש הטוב ואינה זקוקה לבירור כי היא לא מכילה כל רע. עמלק שאנו מצווים למחות את זכרו לעומת זאת אינו מכיל אפילו טיפת טוב והוא כולו משורש הקליפה שבנחש. לכן ציווה אותנו הקדוש ברוך הוא למחות את זכרו, שהרי אילו היה בו אפילו ניצוץ אחד של טוב מאדם הראשון, היינו יכולים איכשהו להציל את הניצוץ הזה ולהעלות אותו.

צורות התיקון ובירור הניצוצות הן רבות ומגוונות. ניתן לברר ניצוצות בעזרת התפילה, בעזרת קיום מצוות, בעזרת מעשים טובים, בעזרת כוח הדיבור ובעזרת עשייה של דברים שונים. ככל שנתחבר לקדוש ברוך הוא שהוא מקור כל הטוב, כך נקלף עוד ועוד קליפות ונרחיק מאיתנו את הרע.

אדם שמברך לפני האוכל למשל, מעלה אותו לשורשו הטוב ויכול לתקן אותו. כאשר אנו מברכים על האוכל אנו מבררים את הפרי הרוחני שבו מתוך הקליפה שעוטפת אותו. לאחר הברכה אנו יכולים לאכול אותו ולהעלות אותו בדרגה. אנו אוכלים דברים מהחי, מהצומח ומהדומם, וברגע שאנו מברכים ואוכלים, אנו מכניסים אותם לתוכנו. החומריות שבאוכל בונה את הגוף שלנו עם סוכרים, ויטמינים ושאר חומרים שהופכים לאבני הבניין של הגוף ונותנים לו חיות. הרוחניות שבו בונה את הנשמה בצורה דומה. יוצא שברגע שהכנסנו את האוכל לתוכנו, העלינו אותו בדרגה וכעת במקום להיות צומח למשל, הוא הפך להיות חלק מאיתנו וכעת הוא בדרגה של יהודי. כל זה כאמור כאשר אנו אכן מברכים על האוכל. כאשר אנו לא מברכים לפני האכילה, לא נעשה הבירור והקליפה נשארת דבוקה לפרי. במקרה שכזה, ברגע שנאכל מאותו אוכל החלק החומרי ייראה לנו אותו הדבר ויבנה את הגוף, אך החלק הרוחני יכיל בתוכו גם את הקליפה הרעה וזו תיכנס לתוכנו.

ישנם גורמים רבים נוספים באוכל שאנו אוכלים שמשפיעים על הרוחניות שלנו. ישנם הבדלים גדולים בין אם אדם אוכל מתוך תאוות אכילה שיש לו כדי למלא את כרסו או שאוכל לשם שמיים מתוך רצון להחיות את גופו ונשמתו כדי לעשות את רצון בוראו. ישנה חשיבות גם לצורת האכילה, אם אוכלים אכילה גסה ומהירה כשם שבהמה אוכלת או שאוכלים לאט ובסבלנות מתוך התגברות על היצר. אוכל לא כשר למשל הוא אוכל בו הקליפה כל כך מרובה עד שכמעט ולא ניתן לתקן אותו, ולכן הוא נאסר באכילה ליהודים. אם בכל זאת נחליט חס ושלום לאכול דברים לא כשרים, נכניס לתוכנו קליפה מרובה שתגרום לטמטום הלב. מרוב הרע שמצטבר במאכלים כאלו שנכנסים לתוכנו, הלב שלנו הופך לאטום ואנו מתרחקים מהקדוש ברוך הוא. במקרה שכזה יהיה לנו קשה להתחבר לדברים שבקדושה וכך המצוות ייראו לנו כעול, יהיה לנו קל יותר לזלזל ברבנים ותלמידי חכמים, הלכות ייראו לנו כמשונות ומצחיקות ונהיה רחוקים מאוד מלקיים אותן, דברי תורה לא ייכנסו לאוזנינו וגם אם נשמע המון שיעורי תורה ודברי מוסר, הלב יהיה אטום מכדי לקבל אותם.

תוכן העניינים

מחפשים את האמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה