פרק ד' - מגלים את התורה · ואם בכל זאת הפוסקים טעו?
הבורא נתן סמכות מוחלטת לגדולי הדורות השונים לפסוק. הוא ציווה אותנו להישמע להוראותיהם בכמה מקומות בתורה. אם הבורא בעצמו אומר לנו את הדברים הללו, אז אנחנו יודעים שהוא סומך עליהם. אם הבורא בעצמו סומך עליהם, אז איך אנחנו לא נסמוך עליהם? הבורא הרי יכול לכוון אותם בדיוק להלכה הנכונה ולפסיקה הנכונה אם ירצה בכך, אפילו אם הם נוטים לכיוון ההפוך. ואם מסיבה כלשהי בכל זאת נניח שתהיה איזושהי טעות, אז בכל זאת אנחנו הולכים בעקבות הציווי של הבורא, והוא יכול לשנות את כל הטבע על פי אותה פסיקה כדי שהעולם יתאים לאותה פסיקה. בגמרא ישנם סיפורים רבים כאלו על הטבע שהשתנה כתוצאה מפסיקה של רב חשוב. גם היום יש לנו את גדולי הדור שפוסקים לנו במקרים מסוימים בהם ההלכה אינה ברורה. לפעמים נראה לנו שכדאי יותר לעשות משהו בניגוד לדעה של הרב כי הדעה שלו נשמעת לנו מוטעית. צריך להבין שאם אנו הולכים על פי הרב, יוצא שקיימנו מצווה. אם לעומת זאת אנו הולכים על פי עצמנו, יוצא שעברנו עבירה של לא להקשיב לדברי חכמים. לכן לא כדאי לעשות יותר מדי חשבונות, אלא פשוט להקשיב למה שאומרים לנו.