פרק ד' - מגלים את התורה · הלכות מודרניות
עם הזמן נוצרו מצבים שפעם לא היו ולכן לא דנו עליהם בהלכה. פעם למשל לא היו רכבים שאסור לנסוע בהם בשבת, אז אין במקורות הלכות שנוגעות לעניין הזה (למרות שמובן לכל בעל שכל שבנסיעה מתבצעת מלאכת הבערה האסורה מן התורה). אבל רבותינו הקדומים חשבו על כל הדברים הללו מראש. לכן אם נתבונן בגמרא, אנו נראה כל כך הרבה דעות שונות וויכוחים על כל הלכה קטנטנה, שפשוט מתבקשת השאלה: למה לא חסכו זמן ומשאבים וכתבו רק את ההלכה הסופית במקום לכתוב את כל הוויכוח בין כל הרבנים? זה אומר ככה והשני אומר אחרת והשלישי חולק על שניהם והרביעי חושב שהסברה של הראשון כלל לא סותרת את השני וזה ממשיך וממשיך ואנו יוצאים כל כך מבולבלים מבלי להבין את ההלכה הפשוטה שיוצאת מכל העניין הזה, מותר או אסור? לבסוף הרי נפסקה פסיקה אחת ויחידה בכל נושא, אז מדוע לא לכתוב מההתחלה את הפסיקה הסופית ולסיים את העניין? אז היום, עם התקדמות הטכנולוגיה, ניתן להבין את אחת הסיבות לכך: כל מצב חדש לכאורה שאנו נתקלים בו, נידון כבר בגמרא בצורה קצת שונה. מתוך כל חילוקי הדעות בין התנאים או האמוראים השונים, ניתן ללמוד את פרטי ההלכות וסיבתן, ואז כאשר יש הלכה חדשה לכאורה שצריך לפסוק, ניתן להבין אותה מתוך הדיונים שהיו בבתי המדרש של התנאים והאמוראים עוד אז. "אין חדש תחת השמש". אז אם היום רב גדול פוסק הלכה (וזה חשוב לדעת שהוא אכן יכול לפסוק משום שמעטים הם אלו שיכולים לעשות זאת ורבים הם אלו שחושבים שהם פוסקים), זה אומר שהוא בדק את הסוגיה מכל כיוון אפשרי בספרים הקדומים, ורק לאחר שברור לו שזה כך, הוא אכן פוסק את ההלכה. כשרואים את כל הסברות והדעות השונות, ואיך מתייחסים אל כל אחת מהן בגמרא, מה הטעמים שנפסקה ההלכה כך או אחרת ועוד דברים רבים שאנו יכולים ללמוד מהוויכוחים השונים, אנו יכולים להבין איך לפסוק את ההלכה בנושא דומה בימים שלנו עם הטכנולוגיה והקידמה תוך התאמה למצב הנוכחי בו אנו חיים.
חשוב לציין שזה טיפשי לחשוב שהתורה מיושנת וההלכות שלה מתאימות רק לימים קדומים, כי אם זה כך, אז אנחנו בעצם אומרים שהבורא הוא לא כל יכול, משום שהוא לא ידע שאנחנו נהיה פה ובעצם חידשנו לו משהו עם הטכנולוגיה שהגענו אליה. האם יתכן שהבורא לא ידע כבר בזמן מתן תורה על העתיד להתרחש בעוד 3,000 שנה? הרי כבר ראינו שהוא בלתי מוגבל בזמן, מה שאומר שכבר אז הוא ראה את כל המתרחש היום. אילו הצלחנו לחדש לו אפילו דבר פעוט, זה רק אומר שהוא מוגבל, מה שראינו שלא יתכן. מי שבאמת מבין שהבורא קיים, מבין שהבורא ידע מה הולך להיות והתורה שהוא נתן לנו היא נצחית ואין סיכוי שתשתנה, כי אם חס ושלום קיים סיכוי כזה, היא כבר לא תורה אלוקית.