אור ברסלב
מחנה שכינה שער היראה › סימן ב' - ונשלמה פרים שפתינו - בענין התפילה בעשי''ת

מחנה שכינה

שער היראה · סימן ב' - ונשלמה פרים שפתינו - בענין התפילה בעשי''ת

סימן א' - בגדר מהות התשובה והוידוי

מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע

א. מצינו במדרש שיש שלשה תפילות שנשמעות לפני השי''ת: א) תפילה בציבור ב) תפילה ביחיד בדמעות ג) תפילה בעשי''ת.

וביאור הענין דרך משל, למי שיש לו דבר עם המלך שיכול לפעול שיושמע בקשתו אצל המלך בג' דרכים. הדרך הראשון -והוא הקשה ביותר- הוא על ידי ההשתדלות שיפעול אצל חבירו, וחבירו אצל חבירו המקורב יותר אל המלך, עד שלבסוף יגיע הדבר למלך. וזה דומה למתפלל ביחיד שהתפילה שלו צריך לעבור דרך המלאכים.

הדרך השני, והוא קל יותר, הוא מה שהמלך קובע שעות מיוחדות לקבלת קהל, דרך משל שלשה פעמים ביום, ואז יכול לבוא בעצמו לחצר המלך ולשטוח לפניו בקשתו, וזהו ענין תפילה בציבור ג''פ ביום.

והשלישת, קל מכולן, שא''צ להשתדל כלל לבוא אל המלך אלא המלך עצמו בה לפעמים לטייל בחוצות קריה, ולפניו יביאו כל ריב וכל נגע. ובעשי''ת הוא בגדר זה השלישי, שהשי''ת ממציא שכינתו בתוכנו בדרך ידידות, ורוצה שנשוב אליו לבקש כל טובתנו ממנו, אני לדודי וגו', וכמלכותא דארעא מלכותא דרקיע.

ימים מיוחדים לתפילה

הנה מבואר שיש ענין קירוב מיוחדת בתפילה שמתפללים בימים אלו. ואנו צריכים להבין טעם הדבר, דמה ענין תפילה לעשי''ת ומה סגולת ימים אלו לתפילה יותר משאר ימות השנה.

ועיין עוד מה שכתב בספר שערי תשובה (שער ב' סימן יד') דעבודת האדם בעשי''ת צריך שיהיה בעיקר בשני פנים, האחד, לעסוק בדרכי התשובה, והשני להתפלל ולשפוך שיח לפני ה' על עונותיו.

וצריכים אנו להבין השייכות תפילה לתשובה, הלא ימים אלו הם בעיקר ימים של עבודת התשובה, ותשובה הוא ענין מצד המצוות והעבירות, אבל תפילה מה ענינו לתשובה יותר משאר המצוות, הלא שב והתודה ולמה לו יותר (ובספר מתנ''ח עמוד יג' ראיתי שהביא קושיא זו בשם הר''י בר יקר רבו של הרמב''ן עיין שם).

עיקר ט''ו מן התשובה

ב. והנראה, דהנה בספר שערי תשובה כתב, ''עיקר ט''ו מן התשובה - התפילה''.

ועיין שם, דמקורו ממה שכתוב בהושע (יד' ג') ''קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אמרו עליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו''. קחו עמכם דברים זה ענין הוידוי, אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב, זה ענין התפילה כו', עיין שם.

ובביאור הדברים נראה, דהנה עיין מה שנתבאר לעיל בסימן א' בענין התשובה שישנן שני חלקים לתשובה, הכפרה והקורבה. הודיוי המכפר, והתשובה המקרבת. ולכאורה זהו ביאור ענין הפסוק ''קחו עמכם'' נגד וידוי, ו''אמרו כל תשא עון'' נגד תפילה, שהוא ענין הקורבה שבתשובה.

ולבבו יבין ושב

וההבנה בזה, דפעולת הקורבה תלויה בלב, כמבואר בפסוק ''ולבבו יבין ושב'', וכדמצינו ''וסור מרע בינה'', שיש ענין בתשובה התלויה דוקא בבינת הלב. והוא משום שהקורבה של תשובה נפעלת דוקא על ידי עבודה שבלב. והנה אמרו ז''ל איזו היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפילה, הרי נמצא דלהגיע לשלימות הלב והקורבה להשי''ת, צריך דוקא תפילה.

ועיין במבי''ט בספר בית אלקים (שער התשובה פ''א) שמבאר שני החלקים האלו של התשובה, וכתב דחלק זה של הקורבה שיש בתשובה הוא דומה לקרבנות, ע''ש. ופשוט שזהו עומק כוונת רבינו יונה ''ונשלמה פרים שפתינו'', רצה לומר מה שהקרבנות היו פועלים, פועלים אנו בתפילתנו עתה היום, רצה לומר הקורבה להשי''ת.

תפילה על מזיד

ו. ועיין בפירוש תלמידי רבינו יונה למסכת ברכות (דף ג' ע''א בדפי הרי''ף) בביאור הפסוק ''ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך'', שכתב שהענין דבוק לפסוק שאחריו במזמור, ''כי לא תחפוץ זבח ואתנה''.

והביאור הוא, שדוד המלך ע''ה אמר על עצמו שחטא במזיד והרי על מזיד אין אדם מביא קרבן. ולכן התפלל ''ה' שפתי תפתח'' שלא יהא תשובתו אלא על ידי תפילתו להשי''ת, שהרי התפילה מועלת גם על מזיד, עיין שם. וכן בימינו לאחר חורבן ביהמ''ק, שבזמן הזה אין קרבנות ואנו בגדר ''כי לא תחפוץ זבח'' שהשי''ת אין לו חפץ בקרבנותיו, שאילו כן היה בונה לנו בהמ''ק, לכן אנו צריכים ש''נשלמה פרים שפתינו'' ובכן מקדימים תפילה זו ''ה' שפתי תפתח''.

וכן בענינינו אפשר לומר ששני אלו הטעמים הן הן הקשר תפילה לתשובה. רצה לומר מה שחטאנו במזיד, וגם מה שאין לנו קרבנות, גורמים שלא נשאר לנו דרך קורבה, אלא על ידי תפילה.

ומעתה יובן המדרש הנזכ''ל, שחשובה תפילת יחיד בימים אלו כתפילת הציבור, שהוא מחמת הקורבה שיש בימים אלו אל ה', שעי''ז מגיע אף המתפלל ביחידות לקורבה שיש בשאר הימים רק על ידי זכות הציבור. וזה יסוד נפלא!

תוכן העניינים

מחנה שכינה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה