אור ברסלב
מחנה ישראל שער האחרון › פרק א

מחנה ישראל· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

שער האחרון · פרק א

שער האחרון

איתא במדרש ויושע. אחז"ל אמר להם משה לישראל ראיתם כל הנסים האלה שעשה לנו הקב"ה בזמן הזה כך עתיד לעשות לאדום בשעה שהוא גואל את ישראל שכך אמרו חכמים שלשה ימים קודם שיבוא משיח יבוא אליהו בתחלה ויעמוד על הר סיני וצועק במר ובוכה וסופד עליהם ואומר עד מתי תהיו חרבים וקול בכיתו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואח"כ יאמר יבא בשלום שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה. ביום השני יעמוד על הרי ישראל ויאמר טובה באה לעולם ואפי' הרשעים ישמחו. ביום השלישי יבוא ויאמר ישועה באה לעולם שנא' משמיע ישועה וכיון שרואים הרשעים שבגיהנם שכך יאמר אליהו אומרים לציון מלך אלהיך ללמדך שלציון ולבניה תבוא הישועה ולרשעים יאחזמו חיל ואימה. באותה שעה יראה הקב"ה מלכותו וכבודו לצדיקים ולכל אומה ולשון ומיד גואל את ישראל ויירשו את הר עשו לכך נאמר שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת: עוד איתא שם שכל המכות שהביא הקב"ה על המצריים כמו כך יביא על אדום כשיצאו ישראל מן הגלות בימות המשיח. במצרים הביא עליהם מכת דם תחלה כמו כן יביא על אדום כשתעקר שנא' ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן והשמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בא יום ה' הגדול והנורא. למצרים הביא צפרדעים שהיה קולן גדול כמו כן יעשה על אדום ישלח בהן קולות שנא' קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו. למצרים הביא כנים עליהם שהיו שורפין אותן כמו כן יעשה לאדום שנא' ונהפכו נח יה לגפרית ועפרה לזפת. למצרים הביא עליהם ערוב אף באדום יעשה כן דכתיב וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורבים ישכנו שם. למצרים הביא הקב"ה דבר אף באדום יעשה כן דכתיב ונשפטתי אתו בדבר וגו'. במצרים הביא שאין אף באדום יעשה כן שנא' וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם במצרים הביא ברד אף כמו כן יעשה באדום שנא' ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו במצרים הביא ארבה כמו כן יעשה באדום שנא' אמור לצפור כל כנף ולכל חית הארץ הקבצו ובואו קו תהו ואבני בהו. במצרים הביא מכה על בכוריהם כמו כן יעשה באדום שנא' שמה נסיכי צפון כולם. במצרים פרע מאלהיהם אף באדום יעשה כן לאחר שיפרע מאלהיהם אח"כ יפרע מהם שנאמר והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה לכך כתיב ה' איש מלחמה עוד איתא שם על הפ' ה' ימלוך לעולם ועד. אמרו חכמינו ז"ל אמר להם משה לישראל ראיתם הנסים והגבורות והנפלאות שעשה לכם הקב"ה יותר ויותר הוא עתיד לעשות לכם לעתיד לבוא בעוה"ז ובעוה"ב. והעוה"ז מלחמו' וצרות ויצה"ר ושטן ומלאך המות ויש להם רשות לשלוט בעולם אבל לעוה"ב אין בו צרות ולא אנחות ולא שעבוד ולא יצה"ר ולא שטן ולא מ"ה שנא' ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. וכשיגיע ימות המשיח יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל לפי ששמע שישראל בלא מלך ויושבין לבטח מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים ויאמר פרעה שוטה היה שגזר להרוג את הזכרים והניח את הנקבות ובלק טפש היה שרצה לקללם ולא היה יודע שאלהיהם היה מברכם. המן היה משוגע שרצה להרגם ולא היה יודע שאלהיהם יכול להצילם אבל אני לא אעשה כן אלא אעלה ואלחם עם אלהיהם תחלה ואח"כ אהרוג אותם שנאמר יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ויאמר לו הקב"ה רשע עמי אתה מבקש לעשות מלחמה בחייך אני אעשה עמך מיד הוריד עליו אבני אלגביש שהם גנוזות ברקיע ויגוף אותם מגפה גדולה שנאמר וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם ואחריו יקום מלך עז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים ושמו ארמילוס ואלו הן אותותיו יהיה קרח ועיניו האחת קטנה והאחרת גדולה וזרועו של ימין טפח והאחרת שתי אמות וחצי ויהיה צרעת במצחו ואזנו הימנית סתומה והאחרת פתוחה וכשיבוא האדם לדבר אליו טובות מטה אליו אזנו הסתומה ואם ירצה אדם לדבר לו רעה מטה לו אזנו הפתוחה ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף שנא' והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד. ואח"כ יבוא משיח בן דוד בענן שנא' וארו עם ענני שמיא כבר אינש וגו' וכתיב בתריה וליה יהיב שלטן ויקר ומלכו וימות ארמילוס הרשע שנאמר וברוח שפתיו ימות רשע ואח"כ יקבץ הקב"ה נדחי ישראל המפוזרים לכאן ולכאן שנאמר אשרקה להם ואקבצם ופדיתים ורבו כמו רבו. ויהיו תלוים בירושלים שבעים ושתים מרגליות שהן מבהיקות מסוף העולם ועד סופו ואומות העולם ילכו לאותה האורה שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך. וההיכל יוריד הקב"ה מן השמים כמו שהראהו הקב"ה למשה שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' וישבו שם ישראל אלפים שנה ואוכלין את לויתן ולקץ אלפים שנה ישב הקב"ה על כסא דין בעמק יהושפט ומיד השמים והארץ נחלפים וחמה ולבנה בושים שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמר, ומנין כ"ז שנא' יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו וגו' והקב"ה מביא כל אומה ולשון ויאמר להם למי עבדתם בעולם שהלך ולמי השתחויתם והם אומרים לאלילי כסף ולאלילי זהב ויאמר להם הקב"ה עברו אתם ואלהיכם באש הזה אם יכולין להציל אתכם יצילו מיד הם עוברים ונשרפים שם שנאמר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים ואח"כ ישראל באים ואומר להם הקב"ה אתם למי עבדתם מיד עונים אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך מיד הקב"ה יצילם מדינה של גיהנם ויושבין בגן עדן ומתעדנין מפירותיה שנאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. ואח"כ מחדש להם הקב"ה שמים וארץ שנאמר כי הנני בורא שמים חדשה וארץ חדשה. והארץ עתיד הקב"ה לחדשה ומוציאה את האילנות וכל מיני מגדים והכל חיין לעולם ולעולמי עולמים. מי שעשה נסים ונפלאות בימים ההם הוא יעשה נסים ונפלאות עמנו בימים האלה ובזמן הזה ויקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו לירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן: (מדרש אותיות דר"ע) ז"ל, טית אל תקרי טית אלא טיט ומהו טיט וכו' ד"א טיט זהו טיטו של עולם הבא שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ אין עיר אלא ירושלים שנא' העיר אשר בחרתי בה מכאן אתה למד שאין הקב"ה מחיה מתים אלא בארץ ישראל שנאמר כה אמר ה' בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה וגו' ואומר ונתתי צבי בארץ חיים ומהו ארץ חיים וכי יש ארץ חיים וארץ מסים אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים שמתיה חיים תחלה לעוה"ב א"כ צדיקים שבחוצה לארץ כגון משה ואהרן ושאר כל הצדיקים שבארבע פנות העולם האיך חיין ובאין לעוה"ב אלא מלמד שבשעת תחיית המתים הקב"ה ירד משמי שמים העליונים וישב על כסאו בירושלים שנא' בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' וקורא להם הקב"ה למלאכי השרת ואומר להם בני לא בראתי אתכם אלא לשעה זו כדי שתעשו לי קורת רוח, משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניו רבש"ע הננו לעמוד לפניך בכל דבר שאתה רוצה משיב הקב"ה ואומר להם לכו ושוטטו בד' רוחות העולם והגביהו את ארבע כנפות הארץ ועשו מחילות מחילות בקרקע לכל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ עד ארץ ישראל והביאו לי כל צדיק וצדיק צדיק פלוני בן פלוני חסיד פלוני בן פלוני חכם פלוני בן פלוני שמסרו עצמן על קדושת שמי בכל יום ויום כדי שלא יצטערו ויבואו לא"י ואני מחיה אותם מיד הולכים כל מלאך ומלאך וכל שרף ושרף וכל שר ושר וכל גדוד וגדוד ומשוטטים בארבע רוחות העולם ומגביהין ארבע כנפות הארץ ומנערין רשעים ממנה שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. ועושין מחילות מחילות בקרקע הארץ בשביל כל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ ומביאין אותן בתוך מחילות לארץ ישראל אצל הקב"ה לירושלים ועומד הקב"ה בעצמו ומחיה אות ומעמידן על רגליהן. כיצד הקב"ה מחיה את המתים לעוה"ב מלמד שנוטל הקב"ה שופר גדול בידו שהוא אלף אמה באמתו של הקב"ה ותוקע בו וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו. בתקיעה ראשונה העולם כולו רועש בתקיעה שניה העפר מתפרר בתקיעה שלישית עצמותיהן מתקבצין בתקיעה רביעית אבריהם מתחממין בתקיעה חמישית עורותיהם מתקרמים בתקיעה ששית רוחות ונשמות מתכנסין לגופיהן בתקיעה שביעית חיין ועומדין על רגליהן בלבושיהן שנא' (זכריה ט) ה' צבאות יגן עליהם וגו' י', אל תקרי יו"ד אלא יד מלמד שזהו יד ושם טוב שעתיד הקב"ה ליתן להם לצדיקים לעוה"ב בירושלים ובבית המקדש שנאמר ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב וגו' שם עולם אתן לו אשר לא יכרת ואין ביתי אלא בית המקדש שנאמר כי ביתי בית תפלה ואין חומותי אלא ירושלים שנאמר על חומותיך ירושלים וגו' ואין יד אלא מנות שנאמר חמש ידות. ומהו יד מלמד שעתיד הקב"ה לקרות לכל הצדיקים בשמן ונותן להם כוס של סם חיים בידן כדי שיהיו חיים וקיימים לעולמים. ומהו שם מלמד שעתיד הקב"ה לגלות שם המפורש לכל הצדיקים לעוה"ב שנבראים בו שמים החדשים וארץ החדשה כדי שיהיו יכולים כולם לבראות עולם חדש שנאמר שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. ומנין שזה שם המפורש נאמר כאן שם עולם ונאמר להלן זה שמי לעולם מה להלן שם המפורש אף כאן שם המפורש. ד"א שם עולם אתן לו שלא יפסק במו מן העולם שכשם ששמים חדשים וארץ חדשה קיימים לעולמי עולמים כך עתיד להיות שמו של הצדיקים חיים וקיימים לעולם שם זרעם וזרע זרעם שיעמדו לעולם שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה' כן יעמיד זרעכם ושמכם. ד"א שם עולם מלמד ששלש מאות וארבעים עולמים עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק לעוה"ב שכן שם בגימטריא ג' מאות וארבעים הוו. ד"א שם עולם אתן לו נאמר בראש הפסוק הזה ונתתי להם בביתי ובחומותי ובסוף נאמר אתן לו אם נאמר אתן לו למה נאמר ונתתי להם ואם נאמ' ונתתי להם למה נאמר אתן לו מלמד שלכל הצדיקים כולן נותן הקב"ה יד וחלק שכר טוב ושם ותהלה ושבח ומלכות לעוה"ב ולמשיח בן דוד נותן יד וחלק שכר טוב ושם עולם ותהלה וגדולה ושבח כתר כלול קדושה ומלכות כנגד כל הצדיקים כולן לעוה"ב. יד זה כוס של חיים שמשקהו הקב"ה למשיח ולצדיקים לעתיד לבא. חלק שכר טוב זה שלש מאות וארבעים עולמים שכל צדיק וצדיק נוטל בחלקו כל אחד ואחד לפי שכר מעשיו לעוה"ב. שם עולם זה שם המפורש שעוה"ב נברא בו תהלה וגדולה זה אור מאירת העינים שהם מסתכלין בהם מסוף העולם ועד סופו בסקירה אחת. ושבח זו קומה זקופה כאדם הראשון. כתר כלול זה ארגוונין טוב שהמלכים משתמשין בהן. קדושה שקוראין בהן מלאכי השרת קדוש קדוש קדוש וברוך שקוראין לפני הקב"ה בשמים ממעל בעוה"ז ומלכות שכל הנכשל בהם בצדיקים משתמש לעוה"ב במלוכה וכבוד ברכות וממשלה כדוד מלך ישראל שנאמר (זכריה י"ב) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כאלהים כמלאך ה'. ואור נוגה סביב סביב להן לכל צדיק וצדיק לעוה"ב ושכינה עמהם בכבוד בכל מקום כאב שהוא יושב על כסא הכבוד כמלך שש ושמח בשמחת בניו ובנותיו שנא' ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ואומר רני ושמחי בת ציון כי כי הנני בא ושכנתי בתוכך וגו'. כ', כף זה כף שבועה. כף שהוא מכה זו על גב זו בשמחה רבה בסעודה של צדיקים לעוה"ב ועומד ומרקד לפניהם בסעודה וכל צדיק וצדיק מהלכת עמו שכינה בריבו רבבות מלאכי השרת ועמודי ברק סביב להן וניצוצין של זוהר מוקפת להן וזיקוקי זיו מבהיקין את פניהם וזיקי אור מקרין את עפעפיהם ורוחות מתכנשין לפניהם ועננים מזילים לנגד פניהם והרים מרקדים לפניהם ועל אותה שעה אמר (ישעיה כ"ו) ה' רמה ידך מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודה של צדיקים בגן עדן בשעה שהוא מרקד לפניהם רבש"ע רמה ידך לא יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים משיב הקב"ה ואומר ישעיה בני יבואו וראו בשמחתם ובטובתם וילבשו בושה וכלמה שנאמר יחזו ויבושו קנאת עם. משיב ישעיה ואומר לפניו רבש"ע לא יבואו ולא יראו אומר הקב"ה מי מכריע בינינו שנעשה כדברו משיב ישעיה ואומר לפניו רבש"ע תבוא כנסת ישראל הגדולה (ר"ל החשובה) ותכריע בינינו ונעשה. מיד קורא הקב"ה למט"ט שר הפנים ואומר עבדי לך ותבא א"י כנסת ישראל כדי שתכריע בינינו ומיד הולך מטטרון ומביא כנסת ישראל לפני הקב"ה ולפני ישעיה וכיון שרואה כנסת ישראל את הקב"ה אומרת לפניו רבש"ע למה קראת אותנו משיב הקב"ה ואומר לה בתי מפני שאני אומר יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים משיבה יראו ויבושו שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה באותה שעה באין רשעים לפתח גן עדן ועומדין להסתכל בטובתן של צדיקים ורואים כל הצדיקים כל אחד ואחד כפי כבידו בלבוש מלכות ובכתר מלכות ובעדי מרגליות של מלכים וכל אחד ואחד יושב כמלך על כסא של זהב ולפני כל אחד ואחד שלחן של מרגליות וביד כל אחד ואחד כוס של זהב מרוקם באבנים טובות ומרגליות שהוא מלא סם חיים וכל מעדני ג"ע מונחים לפניהם על השלחן ולפני כל אחד ואחד עומדים שלשה מלאכי השרת לשמשן וקרני הדר על ראשיהם וזיקים וברקים יוצאים אז מפיהם וזיו פניהם הולך מסוף העולם ועד סופו כזיו החמה שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ושמים ושמי השמים פותחין את דלתותיהם וממטירים עליהם טללי בושם של אפרסמון טהור שריחו הולך מסוף העולם ועד סופו ואלף אלפים מלאכי השרת עומדים לפניהם ואוחזים בידיהם כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר ומרננים לפניהם בסעודה והקב"ה עומד בעצמו ומרקד בעצמו בסעודה וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות מימינו ומשמאלו ומרקדים לפניהם עמו וכיון שהרשעים רואים כל אותה גדולה ומלכות וכל אותה תפארת וכבוד מגביהין את קומתן מאה אמה בהיכל מפני כבודן של צדיקים להסתכל בהם ויהיו שואלים עליהם לומר מי אלו שכל אותו הכבוד וכל אותה גדולה עשה להם הקב"ה משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניהם הללו עמו של הקב"ה שעסקי בתורתו ובמצותיו והביאם לג"ע ליתן להם שכר טוב וחלק טוב מיד נופלים רשעים על פניהם ופותחים את פיהם בשבחו של הקב"ה ושל צדיקים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו עכ"ל אותיות דרבי עקיבא. (ילקוט) א"ר אחא כל הברכות והטובות והנחמות שראו הנביאים לא לחנם הראם הקב"ה לפרסמן אלא כדי שייגעו ישראל בתורה ויקבלו שכר שמא תאמר כולם ראו ת"ל עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו רבי אומר סעודה ראו ומתן שכר לא ראו. מאי עין לא ראתה ר' שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין בריה:

תוכן העניינים

מחנה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה